Larsen C Clavingחתיכה ממדף הקרח לרסן מיתפרקת אבל זה לא הסיפור החשוב באנטאקרטיקה

חתיכה בגודל מישור החוף ויו״ש מתפרקת ממדף הקרח לארסן C. לאחר שבעבר לארסן A ו-B התפרקו. לפי החוקרים ב-Project MIDAS בלי החתיכה החסרה מדף הקרח יהיה פחות יציב הם גם מספרים על בריכות של מי הפשרה בקייץ מה שמזכיר את ההתפרקות לרסיסים תוך חודשיים של לארסן B. כך שסביר שתוך שנים ספורות לארסן C יתפורר. מכוון שמדפיי הקרח צפים אין להתפוררתם כמעט השפעה מידית על גובה פני הים. ( אם לא היה מלח בים אז בכלל לא היתה השפעה) אבל מדפי הקרח משמשים מעצור לקרחונים ביבשה וכאשר הם מתפרקים הקרחונים מאיצים. אבל מכוון שאין יותר מידיי קרח על חצי האי האנטארקטי אז זה לא מה שיטביע את פלורידה. גם את הסדק הזה רואים לפחות משנת 2010. 

לארסן C הקרחון שהתפרק  וצלום של ישראל באותו קנה מידה. המדף המתפרק קרוב יותר למרכז היבשת מהחלקים הקודמים של לארסן

לארסן A התפרק ב-1995ולארסן B התפרק באופן מרשים בשנת 2002

לארסן B בתאריך 31 לינואר 2002

שבריי לארסן B חודש ושבוע אחריי התמונה הקודמת 7 מרס 2002
מקור:World of Change: Collapse of the Larsen-B Ice Shelf : Earth Observatory NASA

אבל כאמור אין כאן חדשות גדולות.

חדשות אולי יותר משמעותיות הן מצב הקרח הימי סביב אנטאקטיקה. המכחישים אהבו לציין שאמנם הקרח הימי בצפון ממתמעט אבל סביב אנטאקטיקה הוא גדל לכן בגדול לא קורה כאן כלום. 

אבל בקיץ האנטרקטי האחרון חל שינויי פתאומי ומינימום הקרח הימי האנטאקטי צלל לשטח הקטן ביותר שנימדד. 

מקור: Sea Ice Extent Sinks to Record Lows at Both Poles | NASA

אבל הסיפור החם ביותר באנטרקטיקה קורה במערב יבשת שבה תחתית הקרח נמצאת מתחת לגובה פניי הים. דבר זה הוא מקור לחוסר יציבות אפשרי ומכוון שהקרח נח על הסלע אז כאשר הוא יפשיר פני הים יעלו בכמה מטרים. כאשר מופיע בחדשות Pine Island Glacier או Thwaites Glacier אז החדשות באמת משמעותיות

מערב אנטאקטיקה פרושו החלק הנמצא מימין לחוקר קוטב המגיע מכוון ארופה והאוקניוס האטלנטי.

West Antarctic ice shelf breaking up from the inside out

Widespread snowmelt in West Antarctica during unusually warm summer | The Ohio State University

The Doomsday Glacier - Rolling Stone

סביר שהיקף* הקרח הימי הארקטי הגיעה למנימום השנתי ~ 2012 ~ Arctic sea ice extent seasonal minimum

*היקף כוונה לתרגום של extent או לשטח הכולל של הים שבו יש לפחות 15% קרח.

2007 השואה בין המינימום השנה לשיא המינמום הקודם בשנת
מקור: Cryosphere Today אונברסיטת אילנוי

המרכז הלאומי לשלג וקרח (NSIDC ארה"ב) מדווח שככול הנראה היקף הקרח הימי הארקטי  הגיעה למנימום השנתי בשטח של 3.41 מיליון קמ"ר. עדיין לא בטוח שזה באמת המינימום. 

שיא המינמום הקודם היה 4.17 בשנת 2007 ירידה של כ-20% תוך 5 שנים

The record barking sea ice באופן רשמי שיא המינימום נישבר HMS Investugtor

כפי שנחזה בבלוג הזה

המרכז הלאומי למידע על שלג וקרח (The National Snow and Ice Data Center (NSIDC בארה"ב הודיע שה"שיא" של 2007 נשבר והשנה 2012 והשטח של האוקינוס המכוסה בלפחות 15% של קרח ימי הוא הנמוך ביותר מאז תחילת המדידות מלווינים. הכבוד להכרזה נשמר ל-NSIDC משום הרציפות בנתונים ובדרך החישוב. מקורות אחרים מקבלים שטח מעט שונה וכפי שהזכרתי למשל לפי החישוב מאוניברסיטת ברמן השיא של 2007 נשבר לפני כשבוע ± .

חשוב להדגיש שיש עוד כ-2-3 שבועות של הפשרה לכן זאת לא הודעה על השיא של 2012. הודעה על המינימום של 2012 תינתן לאחר שהמינימום יושג.

שטח האוקינוס המכוסה בלפחות 15% קרח ימי לפי NSIDC  

אפשר לראות שהמינימום  והממוצע הולכים ויורדים ו-2007 ו-2012 (וגם השנים בינהם שלא מופיעות) נמצאות הרחק מתחת להיפלגות סטטיסטית סבירה של 2000-1979. קצב איבוד הקרח הימי עדיין גבוה ביחס לשנים קודמות. לכן ה"שיא" של השנה יהיה נמוך משמעותית.

השוואה בין הקרח הימי בזמן השיא הקודם 2007 למצבו כעת

אאפשר לראות שהמעבר הצפוני (צפני מזרחי) פתוח השנה ואילו המעבר הצפון מערבי נראה סגור. האים יכול היה להיות מצב דומה בזמן המשלחות שניסו למצאו את המעבר הצפון מערבי? האם הצוות הראשון בראשות מק קלור  McClure שעבר את המעבר הצפון מערבי בעיקר ברגל  לאחר שספינתו נתקעה בקרח ללא יכולת להשתחרר  היה נשאר תקוע גם בשנה כזאת?
הספינה של מק קלייר ה"חוקר" HMS Investigator נתקעה בקרח ולא יכלה לזוז במשך 2 חורפים עד שהצוות נאלץ לנוטשה. (לאחר שאת החורף הראשון עברה במקום אחר. 

מפת הדרך של המשלחת של מק קלור. מיפוי  Gurney Cresswell קצין במשלחת.
הקלקה מגדילה אתהתמונה וניתן להגדיל בהמשך כדיי לקרא את ההערות  

ניתן לראות שהמשלחת נתקלה בקרח ימי בלתי עביר (Impenetrable Pack) כמעט מיד לאחר חציית מיצריי ברינג Behring המפרידים בין אסיה לאמריקה (שמאל למטה). 

Arctic sea ice likely to hit record low next week | Reuters כפי שנאמר לפני 5 ימים בבלוג

Arctic sea ice likely to hit record low next week | Reuters

Reuters) - Sea ice in the Arctic Ocean is likely to shrink to a record small size sometime next week, and then keep on melting, a scientist at the U.S. National Snow and Ice Data Center said on Monday.

כפי שכתבתי לפניי מספר ימים הקרח הימי עומד לפני שיא שלי חדש
כעת NSIDC ורויטר מצטרפים. אני בטוח שאם הייתי שואל את האנשים ב-NSIDC לפניי שבוע מה ההימור שלהם הם היו שמים את הכסף על שיא חדש. אצל הקולגות בברמן יש כבר שיא חדש. ההבדל הוא בעיבוד נתוניי הלווין כאשר אין בהכרך דרך נכונה יותר ובכול מקרה NSIDC מקפידים לשמור על רציפות הנתונים.

תרשים שטח הקרח הימי ע"פ IUP Bremen כאן יש כבר שיא חדש

? Arctic Ice Towards a New Low ILLUSTRATED ARC ARCTIC NEWSהקרח הארקטי לכוון שיא קוטן חדש?

עדכון ארקטי ILLUSTRATED ARC ARCTIC NEWS

תמונת שער של מהדורת פקסימיליה של THE ILLUSTRATED ARC ARCTIC NEWS
עיתון שהודפס על הרזולוט במסע חיפוש אחרי המשלחת האבודה של פרנקלין

ראשית קצת היסטוריה בהארץ בכתבה על דירה להשכרה שבעבר התגורר בה אובמה הופיע התמונה הבאה שבה אובמה נראה בעת שיחה טלפונית עם המקבילה האמריקאית של היועץ המשפטי לממשלה.

הנשיא ברק אובמה במשרד האובלי מדבר עם
Official White House Photo by Pete Souza
The White House's photostream

 החלק המעניין כאן הוא השולחן הידוע בשם שולחן הכתיבה ההחלטי או באנגלית  Resolute desk. בשנת 1845 שתי ספינות בריטיות בפיקודו של סר ג'ון פנקלין יצאו למצוא את המעבר המצפון מערבי שמקשר בין האוקינוס האטלנטי למזרח הרחוק ומתחיל ממערב לגרנלנד.ועובר בין האיים בצפון קנדה. הספינות היו מוקשחות במיוחד כדיי לעמוד בלחץ הקרח כאשר יחרפו באזור הארקטי ובעלות מפרשים ומנוע קיטור ומצוידות באספקה לשלוש שנים. הספינות נעלמו. ובמשך הזמן התברר שבסתו 1846 הספינות נתקעו בקרח לאחר שני חורפים הצוות ששרד ניסה לחלץ את עצמו באביב 1848 ברגל אבל אף אחד מהם לא שרד. 

בינתיים הצי של הוד מלכותה שלח משלחות חילוץ וברור אחת המשלחות בראשותו של אדוראד בלצ'ר Edward Belcher שיצאה בשנת 1852 כללה 5 ספינות שתי ספינות ראשיות Resolute ו-Assistance בליווי שתי ספינות  קיטור ועוד ספינה לגיבויי שנשארה מאחור לצורך חילוץ בעת הצורך. החורף הראשון עבר בשלום עבר בשלום והספינות השתחררו מהקרח. לאחר החורף השני נוספו לאנשים צוות מספינת חיפוש Investigator  שהגיע למעבר מכיון האוקינוס השקט ניתקעו בקרח וחצו את המעבר ברגל. אבל כאשר לא היה ברור אם 4 הספינות העיקריות הולכות להשתחרר מהקרח במשך הקייץ הורה מפקד המשלחת לסגת לספינת הגיבוי והמשלחת חזרה לבריטניה.

הרזולוט וארבע ספינות המישלחת בחורץ הארקטי בזמן המשלחת הקודמת
מקור  The Illustrated Arctic News עיתון שהודפס על Resolute בזמן משלחת החילוץ הקודמת

תופעת טבע מרשימה אצבע המוות באנטארקטיקה ice finger of death

כאשר הקרח הימי קופא הוא מקפיא מים עם מלח המלח נדחה מגבישיי הקרח (זאת גם אחת השיתות להתפלה) ונשארת תמלחת נוזלית עם רכוז מלח גבוה בטמפרטורה משמעותית מתחת ל-0 (מלח כמו כל מומס מנמיך את נקודת הקיפאון) מכוון שהתמלחת גם כבדה יותר ממי האוקינוס היא מתחילה לשקוע לכוון הקרקעית. מכוון שמי האויקנוס פחות מלוחים נוצר קרח מסביב לזרם התמלחת. כאשר ארובת הקרח מגיעה לקרקעית התמלחת הקרה מקפיאה את הקרקע ולוכדת כוכבי ים חסריי מזל

למקור

BBC Nature - 'Brinicle' ice finger of death filmed in Antarctic

Record sea ice minimum שיא חדש בקוטן הקרח הימי הארקטי

נותרו עוד כשבועיים עד למינימום השטח של הקרח הימי בצפון בינתים המעבר הצפון מערבי פתוח המעבר הצפון מזרחי פתוח עם חידוש. המעבר הצפון מזרחי עובר במיצריי וילקטיסקי Vilkitsky Strait שמפרידים בין חצי האי טימיר Taimyr Peninsula לבין האי בולשביק אשר באיי סברניה זמליה Severnaya Zemlya ובין ים לפטב Leptev ממיזרח וים קרה Kara במערב. וליקיטסקי היה הראשון ששם את המיצרים על המפה כאשר גילה את סברניה זמליה בשנת 1913 וזוהי התגלית הגאוגרפית החשובה האחרונה בעולם לפי ויקיפדיה. וליקיסקי היה מנהיג המשלחת שכללה 2 שוברות קרח והיתה השניה שעברה במעבר הצפון מזרחי והצליחה במשימה לאחר שנאלצה לחרוף בים קרה. לאחר האניה וגה של  Adolf Erik Nordenskiöld בשנת 1879. (שתי אונית נוספות ניסו לעבור אבל עקבותיהן אבדו). בשנת 1913 סבי היה בן 14 כך שלא מדובר בפרהיסטוריה.

המצב כיום אפשר לעבור במעבר הצפוני ללא כל צורך לעבור במיצרים בכלל. 

 מצב הקרח בקוטב הצפוני ובמעברים הצפוניים המעבר הצפון מערבי והמעבר הצפון מזרחי מהאתר של אוניברסיטת ברמן בתאריך  10-09-2011 

שטח הקרח הכללי בסביבות שיא חדש יש הבדלים בין מדידות שונות למעשה אוניברסיטת ברמן   AMSR-E פרסמה הודעה לעיתונות על שיא חדש של 4.24 מליון קמ"ר. כ-50% לעומת 1972 . לעומתם National Snow and Ice Data Center -NSIDC מראה בעיקביות קצת פחות קרח השנה ולכן סביר שלא יצאו מחר עם הודעה דומה אבל יש סיכויי  לא רע שגם לפי  NSIDC נגיע השנה לשיא או בור חדש.  אם נשווה בין השנה לשנת המינימום של 2007 יש רושם שיש יותר אחוזים של שטח בעל כיסוי קרח חלקי (צבעים אדום עד ירוק). התרשים מראה כיסויי של לפחות 30%. המקור The Cryosphere Today  אוניברסיטת אילנויי דף ההשואה בין תאריכים. 

 השואה בין הקרח הימי הארקטי ב-8 לספטמבר 2007 ו-2011

מבט על שתי התמונות עם שטח קרח זהה באותו התאריך בשנה ובהפרש של 4 שנים מראה את השונות הרבה בין שנים שונות. יתכן שזה מה שמסביר תופעה במאמר שהופיע לאחרונה ב-Science 

A 10,000-Year Record of Arctic Ocean Sea-Ice Variability—View from the Beach

 המאמר מוצא מדרגות חופיות 1000 ק"מ צפונה מהמקום שבו כיום מתחיל כיסויי הקרח הרב שנתי בגרנלנד. מדרגות חופיות נוצרות ע"י גלים וכאשר הקרח מכסה את הים במשך כל השנה אזי אין גלים ואי מדרגות. כאשר לפניי כ~ 6000-8500 בעת שיא הטמפרטורה של ההולוקן HTM נראה שיש פחות קרח אם כי ברור במו בדוגמה למעלה ששינוי של שטח שבו  יש פחות קרח יכול להיות מפוצה ע"י תוספת במקום אחרץ או במילים אחרות שינויי של זרמים ורוחות יכול לשנות את תפרוסת הקרח במידה משמעותי תוך זמן קצר.  אבל בהחלט סביר שבזמן ה-HTM היה פחות קרח ימי בצפון. כעת נשאלת השאלה האם המסקנה היא שאפשר להרגע בקשר למצב הקרח משום שכבר הינו שם ושום אסון לא קרה או שמה אם כאשר רמות גזיי החממה נמוכות יותר הקרח חכול להגיע לשטח פחות בהרבה מה עלול להתרחש ברמות הנוכחיות שיעברו את ה-400ppm. שני בלוגרים העוסקים בנושא האקלים תפסו כאן עמדות שונות. אנדרו ריבקין מהניו יורק טימס לאחר שיחות עם מדענים בצד האופטימי (בנושא הקרח ולא כסיבה להקל ראש בשינויי האקלים). מולו ג'ו רום מ-Climate Progress טוען שאנחנו נמצאים בספירלת מוות של הקרח הימי ולראיה התאמה אקספוננציאלית לנפח הקרח הימי בחדשים שונים מקור Arctic Sea Ice Blog לפי הנתונים מ-

 Pan-Arctic Ice Ocean Modeling and Assimilation System (PIOMAS)

נפח הקרח הימי הארקטי   1979-2010 בק"מ מעוקבים לפי חודשי השנה

הנפח מוערך ע"י שילוב של מדידות אמיתיות נתוני לוינים ומודל ממוחשב. התרשים האחרון של  (PIOMAS) בתוספת חיצים שלי

 כמות הקרח כ יום היא כ-4 אלפי ק"מ מעוקבים לעומת ממוצע של 12 כאשר ברור שגם הממוצע הזה הינו פחות משמעותית מהממוצע של תחילת המאה ה-20. מאז 2007 אבד עוד שליש מהקרח הימי. לכן גם אם היה לפניי כ-7000 שנה פחות קרח עדיין המצב לא מאוד מעודד.

הרצאה פסימית על מצב הקרח ניתן למצוא בהרצאה של דויד ברבר בכינוס סיכום לשנה הפולרית העולמית 2010 הביטוי המעניין "קרח רקוב" אשר נראה מלווינים כקרח רב שנתי עמיד אבל בעצם מדובר בשיברי קרח מכוסים בשלג אשר אינם מהוים שום ישות עמידה.

Prof. David Barber: "On Thin Ice: The Arctic and Climate Change"

נ.ב. תוך כדי כתיבת הפוסט שיניתי את ערך של Vilkitsky Straitt בויקיפדיה 

מ: It is covered with drifting ice all year round

ל:  It is covered with drifting ice during winter 

NWP המעבר הצפון מערבי הראשי נפתח לגמרי שלשום

המעבר הצפון מערבי הראשי נפתח לגמרי שלשום

המעבר הצפון מזרחי ממשיך להפתיע ומתחיל להראות כמו המעבר הצפון מרכזי. יתכן שעד סוף עונת ההפשרה אפשר יהיה לעבור את האוקינוס הצפוני בלי לעבור אף מיצר.

השטח הכללי של הקרח דומה למינימום של 2007. 

הפוסט הבא עשוי לעסוק במאמר מ-Science אשר מראה שכמות הקרח השתנתה באופן קיצוני באלפי השנה האחרונות. ולדון בשאלה האם זאת סיבה להקלה כפי שטועון רבקין מהניו ירוק טימס או ממש לא לפי רום מ- Climate Progress

  

המעבר הצפון מערבי קנדה 16.8.11

מתי יפתח לחלוטין המעבר הצפון מערבי הראשי השנה? הצפון מזרחי כבר נפתך מזמן והצפון המערבי המשני שדרכו עבר אמונדסן גם פתוח אבל עדיין יש קצת קרח במעבר הראשי. כמובן שבחודש ויותר של הפשרה שעוד מחכה לנו המעבר יפתח. 

בינתיים בצד המזרחי הקרח נסוג כול כך עד שנראה שהבעיה העיקרית של המעבר - הברוקרטיה של השגת האישורים מרוסיה תפתר בקרוב כאשר אפשר יהיה לעבור בעומק האוקינוס הצפוני הרחק מהמים הטריטוריאלים של רוסיה.

 מצב הקרח הימי באוקיינוס הארקטי ב-16.8.2011 המקור
Daily Updated AMSR-E Sea Ice Maps

זום על האזור הבעיתי של המעבר הצפון מערבי
המשך >>

פגישה עם גבי אביטל והרצאה בתעשיה האוירית שעור היסטוריה

לאחרונה הזדמן לי להרצות מול גבי אביטל בתעשיה האוירית. מקרוב גבי אדם נעים הליכות וידידותי אבל הוא באמת מאמין שכל מדעניי האקלים (כמעט) משקרים. ורואה לעצמו שליחות לחשוף אותם. מכוון שכך הקדשתי חלק משמעותי למתרחש באזור הארקטי וביחוד למקורות הסטוריים אשר לא נערכו בידיי מדענים חובבי בצע. הדוגמה הטובה ביותר היא המעברים הצפוניים למיזרח הרחוק.

מאז המאה ה-16 נערכו עשרות או יותר משלחות לנסות למצוא מעבר צפוני למזרח הרחוק תוכ כדיי הנסיונות מאות אנשים נספו (128 רק במישלחתו האחרונה של ג'ון פרנקלין 1845) בדרך כלל לאחר שספינתם נתקעה בקרח למשך שנתיים או יותר.
ואילו כיום סירת פיברגלס יכלה להקיף את הקוטב ולעבור את שני המעברים הצפון מערבי והצפון מזרחי בקיץ אחד.

לגבי גבי אולי אם האוקינוסים יתחילו לרתוח אז יסכים אולי.
בהמשך חלק מהמצגת מקורות
ציטוטים מהסגה של אריק האדום
ומצבו המפחיד של הקרח הימי מבחינת הנפח.