‏הצגת רשומות עם תוויות גרעין. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות גרעין. הצג את כל הרשומות

26.10.2014

Lockheed Martin: Compact Fusion לוקהיד מטילה פצצת מימן האם יפתרו בעיות האנרגיה של המין האנושי

צילום דף הבית של לוקהיד מרטין 


תהליך ביקוע האטומים של אורניום U-235 ופלוטוניום מאפשר ליצר הרבה אנרגיה ופצצות אטומית.
בכול מקרה מקבלות כמויות של חומרים רדיו אקטיביים בפצצה  מדובר על נשורת רדיו אקטיבית וכור מדובר על פסולת רדיו אקטיבית. הקשר בין יכולת ליצור פצצה גרעינית לשימוש בכור גרעיני הדוק ביותר, למעשה אחת הסיבות לבחירה ביצור חשמל באמצעות אורניום 235 היא היכולת הנלוות ליצור פצצות גרעין דבר שהיה פופולרי בימיי המילחמה הקרה כאשר הטכנולוגיה הגרעינית התפתחה. בכל מקרה כמויות האורניום בעולם מוגבלות. אמנם בצריכה הנוכחית יש מספיק ליותר ממאה שנים [1] אבל אם ננסה להגדיל משמעותית את חלקה של האנרגיה הגרעינית מסביבות ה-5% כיום אפילו ל-15% נגיע מהר מאוד לסוף הדרך.  ישנה אפשרות למחזר דלק גרעיני ולשפר את המצב אבל להשתית את משק האנרגיה על אורניום תהיה בעיה. 
דרך אחת לפתרון המצב היא שימוש בתוריום. 
התוריום הרבה יותר נפוץ מהאורניום בכלל ומהאורניום הבקיע שמהווה פחות מאחוז מהאורניום בפרט. הפסולת הרדיואקטיבית מועטה יותר ואורך החיים שלה קטן עד כדי כך שתוך מאה שנים הרודיואקטיביות יורדת. היתרון הגדול של התוריום הוא שהוא אינו בקיע. כדי לבקע את התוריום 232 צריך לצרף אליו ניטרון ואז הוא הופך לאורניום 233 בקיע. האורניום מיתבקע ונוצרת אנרגיה ועוד פרוטנים שמיצרים מתוריום אורניום 233. 
הכורים יותר מסובכים אבל לפחות במקרה של תוריום מומס במלח נוזלי אינם מסוגלים להגיע להתכה עצמית כמו בפוקושימה (החומר מראש במצב נוזלי) ובכלל הקשר בין תוריום לפצצות גרעיניות הרבה יותר חלש האורניום 233 רדיואקטיבי יותר ופצצות העשויות מימנו עלולות להתפוצץ לבד או להרוס את מנגנון ההפעלה האורניום ועוד תוצר של הראקציה רדיואקטיבים במדה כזאת שמסוכן וקשה מאוד לטפל בהם. כמובן עדיין יש פסולת רדיואקטיביות  והבעיה העיקרית שלמרות שכור נסיוני כזה פעל בעבר בהצלחה בארה״ב כיום אין כורים פעילים כאלו כך שמדובר בטכנולוגיה השקעה במחקר ופיתוח.

לאחר פצצת האטום פותחה פצצת המימן שבה מחברים אטומים של מימן ליצירת הליום. הדבר דומה לתהליך שמתרחש בשמש. כדיי להקל על תהליך משתמשים בדרך כלל בשני איזוטופים של מימן דאוטריום וטריטיום כל מה שנישאר זה לדחוס ולחמם את התערובת למאה מיליוניי מעלות ותהליך ההיתוך הגרעיני יוצר פיצוץ אדיר.[2]

כמובן הרעיון להשתמש במים שמצויים באוקינוסים כמקור אנרגיה קסם לרבים
למעשה כאשר משתמשים בדאוטריום וטריטיום האוקינוסים מכילים דאוטריום די והותר אבל טריטיום שהוא רדיואקטיבי נדיר ולכן מפיקים אותו מליתיום (ע״י נויטרונים) שכנראה אמור להספיק ליותר ממאה שנים כולל השימוש ברכבים חשמלים שיכולים ליצרוך כמות נדיבה שלו (40 ק״ג בטסלה).

טענה אחת  לאפשרות לשימוש בהיתוך היא טענת ההיתוך הקר. קר משום שהוא מתרחש בטמפרטור קרובה לטמפ החדר. למרות שהנושא מגיע מידיי פעם לעיתונות עדיין לא הוכח שהדבר בכלל אפשרי.

אם נחזור לפיזיקה המוכרת הבעיה היא איך ליצור ולשמור על המימן בחום של לפחות 100 מיליון מעלות. המימן בתנאים האלו מצוי במצב צבירה רביעי (לא גז) הקרוי פלזמה שבו האלקטרונים ניתקים מהגרעינים. אין אף חומר בעולם שיכול לעמוד בתנאים כאלו אבל מכוון שלכל החלקיקים יש מטען חשמלי ניתן לשמור על ענן כזה באמצעות שדות מגנטיים וחשמליים. הבקבוק הפופולרי ביותר למשימה נקרא טוקמק והוא בצורה של כעך (ביגלה). כאשר האלקטרו מגנטים מסביב מקוררים כדי לעשותם על מוליכים. ישנם כמה טוקמקים בעולם אבל באף אחד מהם לא הצליחו להפיק את כמות האנרגיה שהושקעה בפלזמה. המתקן שאמור להוביל את הטכנולוגיה לשלב הבא נבנה בצרפת וקרוי iter מדובר במיתקן שיחמם את המימן ל-150 מיליון מעלות. הטוקמק של ה-iter כולל המגנטים והאזור המקורר בגובה של 29.3מ׳ והרוחב 28.6מ׳ וכל זה מוקף בשיכבה עבה של בטון. [3] כמות המימן בליבה שתהיה בווקום תהיה פחות מגרם. מערך הקירור לחום המופק ולמערכות העזר בנוי לתפוקת חום מקסימלית של יותר מ-1100 MW  שזה בערך 40% מכושר היצור של תחנת הכוח בחדרה אורות רבין.
הפרויקט עולה כמובן הרבה כסף ולכן התאגדו מספר מדינות לבניתו האיחוד הארופי, ארצות הברית, רוסיה, סין, יפןת קוראה והודו. אבן הפינה הונחה בנובמבר 2010 ועד היום גמרו לצקת את היסודות. כך שבהשוואה לרכבת התחתי של תל אביב הפרויקט מתקדם בקצב מהיר. אבל עד שהווא יופעל יעברו הרבה מים בנהר הקרוב.


הטוקמק של ה-iter שימו לב לאיש בצד ימין למטה

הטומקים הם לא ההשחקנים היחידים המתקן הראשון שהצליח להפיק יותר אנרגיה מהאנרגיה שהושקעה בדלק היה המתקן ההצתה הלאומי  The National Ignition Facility - NIF שבו הצבר החזק ביותר של ליזרים בעולם  מרוכז בקפסולת דלק זעירה. בגודל מילימטרי.
תא המטרה של NIF שמונף למקומו ע״י מנוף שנבנה במקום מקור: NIF
תרשים של NIF תא המטרה נמצא באמצע הצד הימני
יש כיום כמה סטרטאפים שמנסים לפצח את הבעיה בדרכים אחרות אבל אף אחד מהם לא מחזיק פרוטו טייפ או משהו שעובד. [4] [5]

וכאן נכנסת לתמונה לוקהיד מרטין יצרנית מטוסים טילים לווינים... בין המוצרים המפורסמים

 U-2 ו- SR-71 Blackbird  מטוסי הריגול
C-5 גלקסי  מטוס התובלה הגדול ביותר של צבא ארה״ב ו- C-130 הרקולס  (קרנף)
‏F-16 פייטינג פלקון  
F-117 נייטהוק  מטוס הקרב החמקן הראשון וה-F-35 לייטנינג II  שעתיד להגיע לישראל
גם אגף הטילים מרשים וכול מגוון של טילים בין יבשתיים וטילים שימשו לשיגור אסטרונאוטים ולווינים.

הפצצה האחרונה של לוקהיד מרטין הישר ממפעלי הבואש Skunk Works ״אנחנו מתקוונים ליצר מתקן היתוך גרעיני פועל בתוך 10 שנים."  המתקן יהיה בגודל של מכולה ויוכל לספק אנרגיה למטוסים אוניות ובשלב השני יחבור לטורבינות גז קיימות ויפיק חשמל. בקיצור נפתרו בעיות האנרגיה ואולי גם חלק ניכר מבעיות שינוי האקלים של העולם. [6]
הטריק של לוקהיד שילוב כמה סוגים של בקבוקים מגנטיים כדיי ליצור מתקן קומפקטי שקל ליצרו וכך תוך זמן קצר ניתן ליצר ולבדוק מספר רב יחסית של אבות טיפוס ולהתקדם במהירות.  



האומנם? המתקן של לוקהיד אינו דורש הוכחת תהליך שלא ידוע אם הוא קיים אבל עדיין ההצהרה מעוררת תמיהות בעולם המדעי. הדבר היחיד שכנראה ודאי  הוא שלוקהיד הצליחה ליצור בקבוק קופקטי לפלזמה שעובד. נשארות עדיין שאלות כמו האם הבקבוק אטום ועמיד בקרינת הנויטרונים שנפלטים בתהליך. 

מכוון שפורסם מעט מאוד מדענים זהירים בתגובה. אבל יש כמות גדולה של סקפטיות למשל איאן הטצ׳ינסון ממחקר ההיתוך ב-MIT ״ בהתבסס על זה (המידע שפורסם) מה שאני יכול לאמר זה שהם לא שמים לב לפיזיקה הבסיסית של אנרגיית היתוך מוכלת. ולכן אני סקפטי ביותר לאפשרות שיש להם משהוא מעניין להציע״ ״ זה נראה ספקולציה טהורה כאילו משהוא משרבט משהוא ואומר שהם יטוסו למאדים עם זה״
מדענים אחרים יותר בקרותיים פחות אבל מחכים להוכחה שיש משהוא שמסוגל לעבוד. [8,9,10]
 מהעובדה שלוקהיד בקשו כמה פטנטים בתחום נראה שהם מאמינים שיש להם משהוא רציני. נקווה שהם צודקים אבל כנראה שיקח קצת זמן שהתמונה תתבהר.
בכול מקרה גם אם הכל ילך לפי הציפיות של לוקהיד יקח זמן רב עד שהטכנולוגיה תנגוס פלח משמעותי בצריכת האנרגיה האנושית ולכן עדיין צריך להשתמש בדרכים קיימות להפחתת הפליטות ולא להסתמך על טכנולוגיה עתידית ליצירת אנרגיה או הנדסת אקלים.
מתקן ההיתוך של לוקהיד עם מוביל הפרויקט Tom McGuire
צלם  Eric Schulzinger/Lockheed Martin


[1] World Energy Resources 2013 Survey: World Energy Council

Thorium-based nuclear power - Wikipedia, the free encyclopaedia



 וגם [7]

Lockheed Martin - Wikipedia, the free encyclopaedia

[6] Compact Fusion · Lockheed Martin

[7] Lockheed Martin’s Claims on Fusion Energy Meet with Skepticism | MIT Technology Review

[8]  Lockheed looks for partners on its proposed fusion reactor | Science/AAAS | News

[9] Lockheed Martin's fusion goals meet scepticism : Nature News & Comment

[10] Experts Skeptical Of Lockheed Martin's 'Nuclear Fusion Breakthrough'

3.3.2014

פוקושימה לאחר 3 שנים הכורים הגרעיניים שהותכו עדיין דולפים Fukushima after 3y

סרטון שלMiles O’Brien מ-PBS שרות שהידור הציבורי המראה סיור בכורים של פוקושימה שנפגעו ברעידת האדמה ביפאן.
האזור מסביב לכורים עדיין סגור וישאר כך למשך זמן.
מוטות הדלק המשומש עדיין פולטים חום רב ולכן מחזיקים אותם בברכת מים. לאחר שנותק החשמל והגנרטרים לשעת חרום נפגעו בצונמי. המים בבריכות אחסנת הדלק המשומש התאדו ברובם הצבר מימן בחלל המקיף את הכור התוצאה היתה פיצוץ והרס המבנה המקיף. במקביל ליבות הכורים  נכנסו אוטמטית למצב של הפסקת פעילות אולם גם במצב זה דרוש קרור. לאחר שהקרור נפסק עקב הפסקת החשמל עבורו הכורים שהיו בפעולה לפניי האסון הותכו מוטות הדלק.  והדלק החם התיך את מיכל הפלדה והצטבר בתחתית מיכל הבטון. דלק זה בא במגע עם מי  תהום שממשכים בדרכם לים עם מבחר יסודות רדיואקטיביים כדי למנוע את זה שואבים מי תהום רדיואקטיביים ומאכסנים אותם בתוך מכלים ענקיים. הבעיה שהמקום למיכלים מוגבל ודרוש פיתרון אחר. כגון טיהור המים או הקפאה של האדמה מיתחת לכורים.
כיום מתחילים להוציא מוטות דלק משומש מכור 4 של היה בפעולה בעת הרעידה ומעבירים אותם לאכסון במקום בטוח יותר. הכוונה לטפול בליבות הכורים בעתיד ע"י רובוטים.





7.2.2012

הערה על החרם הארופי על הנפט האיראני

 ארופה מחרימה את הנפט האיראני
כדיי להבין את המשמעות של הדבר חשבון קטן המבוסס על הנתונים של BP שפורסמו ב-2011 ומתיחסים לשנת 2010. מכיוון שאין סיכום של יבוא ויצוא אפשר להשתמש בנתונים של הפקה מול צריכה. איראן מיצאת לכן בסביבות 2500 אלף חביות ליום. 
סיכום של הצריכה-ההפקה של כמה מדינות שלא יטלו כנראה חרם סין, סינגפור, טורקיה, פקיסטאן אינדונזיה כ- 7800 אלף חביות ליום. ואם נוסיף את הודו נקבל יותר מ-10 מיליון חביות ליום. וכמובן יש עוד מדינות בעולם.
המסקנה יש לאיראנים למי למכור את הנפט. לכן כפי שאנו רואים אין טלטלה ממשית בשוקי הנפט בעולם. אבל כעת הנפט האיראני מבוקש פחות לכן סביר שמחירו ירד לשמחתה של סין למשל. לכן האם הם מאוד מצטערים על האמברגו הארופי? לא ממש בטוח למרות ההצהרות שלהם. בכל מקרה כיום הם מתמקחים על מחיר הנפט האיראני ובמסגרת המיקוח אפילו מקטינים את יבוא הנפט האיראני. צעד שמחזק את האמברגו ובדאי מלחיץ את האיראנים. אבל מלחמה במפרץ שתפסיק את זרימת הנפט ותקפיץ את מחירי הנפט לשחקים לא תועיל לסין. כמובן יכול להיות שהמנהיגות של סין עדיין רואה את העולם צבוע במידה מסוימת בציבעיי המלחמה הקרה.
רוסיה כיצואנית נפט לעומת זאת אולי אפילו תרויח ואולי תנזק אם היא מיצאת דברים אחרים לאיראן. בכל מקרה התלונות של רוסיה לא מאוד משכנעות אותי. רוסיה תרויח מהמשבר שיכול רק להעלות את מחיריי הנפט בעולם (ותוכל למכור יותר נפט לאיחוד הארופי) ועדיף לה שלא יפתר ולכן אולי היא תנטה לעודד את האיראנים מחשש שהם אולי עלולים להתקפל.


האיראנים בכל מקרה נזוקים מהמהלך פחות מרחב תמרון בשיווק הנפט פרושו מחיר יותר נמוך כאשר סנקציות על בנקים איראנים מקשות עוד יותר. לאיראנים יש שניי איומים מרכזיים הראשון הפסקה מידית של משלוח נפט לארופה. אבל באיחוד הארופי יש נפט ומוצרי נפט לשלושה חדשים ואיראן מהווה חלק קטן מאספקת הנפט לארופה (~6%). שלושת החדשים נובעים מהדירקטיבה של האיחוד הארופי בנושא. גם אם יוון למשל לא צייתה לדירקטיבה עדיין יש כמויות נכבדות בהשג יד בארופה. הדרקטיבה הארופית מקבילה לכלל שנוגע לכל מדינות החברות ב-IEA לשמירה על מלאי של שלושה חדשים. אחד המאגרים הגדולים מצוי בארצות הברית למשל. לישראל לעומת אין שום מלאי לאומי (כנראה יש לצה"ל יש לחברת החשמל אבל אין מלאי לאומי למיטב ידיעתי לפני שנה שנתיים לא היה וסביר ששום דבר לא השתנה)


איראו יכולה לסגור לפחות לזמן מה את מיריי הורמוז אבל זאת ממש הזמנה למלחמה. ועדיין לרוב העולם המערבי יש את אותם המאגרים שמספיקים לשלושה חדשים לפחות. לסעודים יש צינור המוביל לים סוף אשר מסוגל להעביר כמעט חצי מהתפוקה הסעודית 4.5 מליון חביות ליום לעומת  תפוקה של כ-10 מליון חביות ליום. בנוסף יש עוד נפט בעולם מלבד במפרץ הפרסי למשל בחולות הזפת הידועים לשימצה בקנדה. או במפרץ מקסיקו בקידוחים של bp בים הצפוני עדיין מול חופי ברזיל וניגריה בדלתת הניגר שם הוא גורם לאחד מנזקי זהום הגרועים בעולם… 


לעומת זאת סגירת מיצריי הורמוז פרושה עצירת יצוא הנפט האיראני שהוא מקור ההכנסה העיקרי של איראן. לא בטוח שהאיראנים ישמחו לוותר על תעשית הנפט שלהם. למעשה מצבם של האיראנים הרבה יותר גרוע משום שאיראן אינה מזקקת את כל הדלקים שהיא משתמשת בהם כגון סולר ובנזין ונאלצת ליבא חלק משמעותי מהם לכן חסימת מצריי הורמוז תעצור חלק נכבד מהכלכלה האיראנית. (בנוסף סין שתומכת באספקת נפט סדירה לא ממש תתלהב מהמהלך.)


לסיכום בנושא הנפט ואיראן כנראה שלא יהיו יותר מידיי חדשות חשובות. אבל תלוי באיראנים


המקור לגרפיקה ולטבלה ולמידע מפה ותרשימים נוספים
Iran has threatened to close the Strait of Hormuz through which 20% of global oil supplies pass through. Which countries does Iran export to and how much of their crude oil supply does it make up?
 Monday 6 February 2012 12.00 GMT


Visualization for Bubble Chart
Click here to see the full screen version 


יצוא הנפט האיראני לפי מדינות מקור
Iran - Analysis - U.S. Energy Information Administration (EIA)


With EU Embargo on Iran Oil, Chinese Traders Set to Seize Opportunity - China Real Time Report - WSJ


REFILE-UPDATE 2-China extends Iran oil import cuts, supply talks to resume | Reuters
פול יוליוס רוטר מיסד ריוטרס נולד כיהודי בגרמניה בשם ישראל בר יהושפט בנו של רבי שמואל לוי יהושפט. זמן מה עבד אצל שרל לואי הווס יהודי ממוצא פורטוגזי המיסד של הסוכנות הידיעות שהפכה מאוחר יותר לסוכנות הידיעות הצרפתית APF.


4.4.2011

Fukushima 3-4 עדכון חזרנו אליך פוקושימה אהובתי

פוקושימה אהובתי חזרנו אליך שנית

גדעון לוי מהארץ כבר כתב מאמר בשם פוקושימה אהובתי בהשראת הסרט הירושימה אהובתי מלבד הדמיום בשם והמיקום ביפן גם הנושא הגרעיני מעיק על שניי המקומות
20 מרץ 
בתחנת הכוח הגעינית פוקושימה מס' 1 Fukushima Daiichi (איצ'י = 1) נמשכים המאמצים להשתלט על כל הכורים.
למרות כל המאמצים של ה-50 של פוקושימה Fukushima 50 העובדים שמסכנים את חייהם בנסיון למנוע קטסטרופה גדולה יותר עדיין המצב נזיל. 
)יש ברשת תאורים שונים למקור המספר 50 ולכמה אנשים הוא מתיחס אבל מדובר על 200-1000 אנשים. העובדים במשמרות בתוך האזור המסוכן  (


 האתר מקבל כעת אספקת חשמל מבחוץ לכל הכורים דבר שאמור לאפשר את הפעלת מערכות הקרור(אם היו קימות ). עדין מצויים באולמות שונים בתחנה מים רדיואקטיבים שיתכן שבחלקם הגיעו עקב פריצה במעטפת הפנימית של הכור.
כעת הבעיה העיקרית היא חשש פריצה של המעטפת הפנימית בכור מס' 2 ודליפה של מים רדיואקטביים וכן 
הסבר בעיקר לגבי כורים מהסוג של פוקושימה הקרויים כוריי מים רותחים Boiling water reactors - BWR






כאשר אטום של אורניום U 235  בולע ניוטרון הוא מתפרק ופולט 2-3 נויטרונים אשר יכולים להיבלע ע"י אטום אחר של U 235 המצוי בסביבה. אם יש הרבה U 235  קרוב התהליך ממשיך כאשר ריכוז ה-U 235  גבוה אפשר לקבל פיצוץ ריכוז ה-U 235 בכורים גרעיניים ריכוז ה-U 235אינו מספיק לפיצוץ אבל נוצר חום רב שמשמש ליצירת קיטור להפקת חשמל.



הדלק בכורים גרעיניים קיימים מצויי בגלילים קטנים או טבליות אשר מצויות במוטות(צינורות) ממתכת אשר אוטמת אותם ומונעת דליפה של תוצריי פירוק לסביבה. המוטות מצויים בצבירים .
ֿ

בין הצבירים נמצאים מוטות הבקרה אשר בולעים נויטורנים ע"י הכנסה והוצאה של המוטות ניתן לוסת את קצב הראקציה. כאשר המוטות נמצאים במצב שבו הם מפרידים בין הצבירים הסיכויי של נויטרון שנפלט מ-U 235  למצוא U 235 אחר קטן ולכן קצב הראקציה דועך במהירות אבל לא נעצר מידית החום הראשון של המוטות ביחד עם המשך ההתפרקויות הרדיואקטיביות גורמים לכך שלמרות שאין מספיק יצור חום להפקת חשמל עדיין נוצר חום רב. לכן יש צורך להמשיך לקרר את ליבת הכור. אחרת המים המקררים את הליבה יתאדו והצינורות יתחילו להתבקע ולפלוט של תוצרים רדיואקטיביים. המשך החימום יוביל להתכה של הדלק הגרעיני ואם כמות מספיקה תותך הוא יצתבר בתחתית מיכל הלחץ הפנימי העשוי מברזל ומישם יתיך את דרכו למטה אל תחתית מבנה הבטון האטום הקרוי באר יבשה. גם במקרה כזה עדיין אינו מחייב פליטה לשל כמות רבה של חומרים רדיואקטיביים לאוויר.
בנוסף כאשר מוטות הדלק חשופים יתחולל תהליך של פרוק אדיי המים למימן וחמצן ועלול להתרחש פיצוץ עז.


בתמונה צבירים של מוטות דלק לפני השימוש ניתן להתקרב אליהם כפי שעושה העובד בתמונה





18.3.2011

good-fortune island עדכון מהאי של המזל הטוב עליה בדרגה של חומרת האסון בפוקושימה

 האי של המזל הטוב ידוע יותר בהגייה היפאנית פוקושימה Fukushima 福島
בקיצור המזל הולך ונעלם לפני כ20 דקות מדווחות רשתות התיקשורת שיפאן העלתה את רמת האסון מ-4 ל-5 בסולם שמגיע עד 7. תאונה עם השלכות רחבות יותר.
The Japanese nuclear agency's decision to raise the alert level to five classifies the Fukushima situation as an "accident with wider consequences"
לפי ה-BBC

ראוי להזכיר שגם בצ'רנוויל שם הדרגה של התאונה היתה 7 עיקר הנזק מלבד סגירת שטח גדול לאנשים במשך עשרות שנים היתה רק כ-7000 מקרים של סרטן בלוטת התריס (כמובן שהמיספר עדיין גדל) במי שהיו ילדים בעת האסון חלק משמעותי מן המיקרים ניתן למניעה ע"י לקיחת גלולות יוד לפני החשיפה כדיי להקטין את הסיכויי לקליטת יוד רדיואקטיבי בבלוטה. כמובן אם הגרוע מכל יקרה לכלל תאונה יש את האופי שלה ולכן התוצאות אינן זהות למשל ביפאן הכורים השתמשו באחוז מסוים של פלוטוניום.

 כיצד עבד הכור בפוקושימה 
על הראקציה או תגובת השרשרת הגרעינית ניתן לקרוא בפוסט


מים מתחממים בליבת הכור והופכים לקיטור הקיטור מניע טורבינה והטורבינה מניעה גנרטור המים היוצאים מהטורבינה מגיעים למעבה אשר מקרר אותם בעזרת מיי ים כעת המים הנוזליים נשאבים בלחץ חזרה אל ליבת הכור. ניתן להליף את הליבה בדוד המופעל על פחם או גז ואז נקבל את התחנות הקיטוריות בארץ כמו אורות רבין בחדרה למשל. במציאות  יכלים להיות שלבים נוספים אבל בגדול כך פועלת התחנה. מוטות הבקרה control rods בולעים חלק מהנויטרונים ומאפשרים בקרה של קצב הראקציה. (התרשים מהאתר של  (U.S. Nuclear Regulatory Commission (NRC

פרוט של הכור בפוקושימה  התרשים מהאתר של המוסד לאנרגיה גרעינית NEI

ניתן לראות שהליבה מוגנת ע"י מעטפת פלדה ומעטפת בטון חזקות (לפי פרופסור דובי ההגנה הזאת עמידה גם לפגיעה של מטוס בוינג 747) אבל היא זקוקה לקרור של מערכות מחוץ לליבה חלקן נמצאות במיבנה המעטפת אשר בו התרחשו ההתפוצצויות.במיבנה המעטפת מצויים גם מוטות הדלק המשומשים אשר אינם נותנים כבר מספיק אנרגיה לשימוש בכור אבל עדיין מפיצים אנרגיה וחום משמעותיים ולכן הם נמצאים בברכה של מים. התמונה מכור אחר מהאתר של NRC
באחד הכורים בפוקושימה יש חימום יתר של הדלק המשומש

סרטון של ההתפוצצות בכור 1




סרטון של ההתפוצצות בכור 3


17.3.2011

מאמר של אלון טל על הלקח מהאסון בפוקושימה

פורסם ב -הארץ   17/03/11

אלון טל | ללמוד מהאסון

במשך שנים מעלה הקהילה הסביבתית את עקרון הזהירות המונעת כבסיס אידיאולוגי להתייחסות ראויה של האדם לכדור הארץ. גם בישראל הועלה העיקרון בהקשרים שונים, החל בכלובי הדגים במפרץ אילת וכלה בתעלת הימים. לפעמים יש הגזמה ביישום עקרון הזהירות המונעת, אבל לפעמים עודף יהירות ופזיזות מוביל לטעויות אקולוגיות נוראות.

החדשות המחרידות מיפאן נושאות מסר של צניעות וענווה בכל הקשור ליחס שלנו לטכנולוגיה. אך בישראל המדיניות בתחום האנרגיה מתנדנדת בין שאננות לרשלנות. משרד התשתיות נוהג ביהירות בכל הקשור לשימוש באנרגיה גרעינית בישראל עתידית, וחוזר ומצהיר גם היום ש"הדבר בלתי נמנע". כל זה מוכרח להשתנות. בשנות ה-50 פקד אסון אקולוגי את יפאן. תעשייה כימית זיהמה את מפרץ מינמאטו, ועיר שלמה סבלה מהשפעות קשות על הבריאות בעקבות חשיפת יתר לכספית; דור שלם של תינוקות בעלי מומים נולד. מאז יפאן היא מופת לשמירה על הסביבה. חוקיה בעניין כה נוקשים, עד שרוב המכוניות בניו זילנד הן כלי רכב יפאניים, שאחרי שנתיים לא עמדו ב"טסט" השנתי המחמיר לפליטות גזים ביפאן. עוד בשנות ה-90, לפני גל חוקי האריזה והמחזור בעולם, רק 20% מהפסולת היפאנית הגיעו להטמנה.

אך דווקא ביפאן המתקדמת, ולא באיזושהי מדינה מתפתחת, עומדים המהנדסים חסרי אונים אל מול הפיצוצים בכורים, ומתפללים שאיכשהו ההתחממות לא תעבור את שלב האל-חזור של ההתכה, שתביא לחשיפת המוני תושבים לקרינה מסוכנת ולזיהום לדורי דורות. מה נוכל ללמוד מהאירועים האחרונים במדינה, שממדיה גדולים פי 15 מממדי ארצנו, והמנהלת מדיניות סביבתית מתקדמת לאין שיעור מזאת שלנו? למרות כל החלטות ממשלות ישראל לדורותיהן בדבר קידום אנרגיה סולארית, ודברי הנשיא שמעון פרס בכנס האו"ם לאקלים בקופנהגן אשתקד, אין מדינת ישראל מוצאת את החזון והמנהיגות לקדם מדיניות של ביטחון אנרגטי אמיתי. פחות מאחוז אחד מהחשמל שלנו מגיע ממקורות מתחדשים, בשעה שמדינות כמו דנמרק הגיעו מזמן ל-25%.

חברות ישראליות מובילות את מהפכת האנרגיה המתחדשת בחו"ל, אך מדינת ישראל נשארת תלויה בפחם, ומייצרת את החשמל המזהם ביותר בעולם המערבי. אין חזון ואין עשייה. גם ההחלטה "הגדולה" שמקדמת הממשלה לחיסכון באנרגיה היא שולית ביותר, בהשוואה למאמצים של מדינות אחרות, המראות אחריות גלובלית של ממש בכל הקשור למשבר האקלים. במקום לצמצם את פליטות גזי החממה, מדינת ישראל מגדילה את הפליטה באופן ניכר משנה לשנה.

אין זאת סוגיה שאפשר להתנצח עליה. כל אחד מאתנו הוא חלק מהבעיה הזאת. תרבות הצריכה שלנו, התלות שפיתחנו במערכות מיזוג האוויר ובמוצרי חשמל אחרים, כל זה אינו עומד להשתנות בקרוב. אבל יש דברים המשנים תפישות עולם, ודומה שפגיעת רעידת האדמה והצונאמי ביפאן צריכים להיות אירוע כזה. אסור למדינת ישראל להחזיק באמונה עיוורת, ולפיה "בסופו של דבר אנרגיה גרעינית תביא לנו חשמל בכמויות עצומות ללא פליטות", כל זאת אפילו בלי להזכיר את הסכנות שבהטמנת פסולת גרעינית. ברור, כי בישראל הבלתי יציבה - הן מבחינה פוליטית והן מבחינה סייסמית - נדרש חזון בטוח יותר, חזון "זהיר" יותר.

אנו זקוקים לגישה כלכלית ירוקה בת קיימא. כמו שישראל מובילה בטכנולוגיות מים, בהיי-טק, בביו-טק, כך היא יכולה להוביל בתחום האנרגיה, ולהגיע לעצמאות אנרגטית אמיתית באמצעות פיתוח משק אנרגיה המבוסס על אנרגיית השמש.




פרופ' טל הוא יו"ר מפלגת התנועה הירוקה יחד עם רחלי תדהר-קנר המדהימה,  ובעבר ממקימי אדם טבע דין ומיסד מכון הערבה ללימודי הסביבה. והרשימה של מעשיו בתחום הסביבה ארוכה ומרשימה אבל זה לא נושא הפוסט. בתמונה אלון מנגן בכינור בכנס התנועה הירוקה

פוקושימה עדכון סרטון של הכור מלמעלה

היפאנים מתיזים מים על הקורים הפגועים ממסוקים ומנסים גם מהקרקע בעזרת כבאיות מה שאין בתמונה זאת מערכת קרור עובדת יש סרט שמדבר על התכת כור גרעיני בשם הסינדרום הסיני השם נובע מתאור של התכת ליבת הכור שממשיכה למטה באדמה עד אשר היא מגיעה לסין. נקווה שביפן לא יתרחש הסינדרום הברזילאי.


הטלת מים ממסוק על אחת היחידות בפוקושימה Fukushima תמונה מהטלויזיה היפנית




בינתיים בחדשות הודיעו שביבי החליט לעצור את ההתקדמות בנוגע לתחנה גרעינית בארץ.

סרטון ממטוס/מסוק ששיחררה חברת החשמל של טוקיו 





מקור מידע מעודכן נוסף הציוצים של ראש ממשלת יפאן באנגלית


16.3.2011

NYT How a Reactor Shuts Down and What Happens in a Meltdown הסבר על מה קורה בכור גרעיני בצרות

הניו יורק טימס נותן הסבר אינטראקטיבי  של הבעיה של הכורים בפוקישימה יפן





How a Reactor Shuts Down and What Happens in a Meltdown



כללית הראקציה בכורים נעצרת בעת רעידת אדמה אבל לא  מייד
לכן צריך להמשיך לקרר את ליבת הכור אבל לאחר שהצונמי שטף את הגנרטורים לשעת חרום שאמורים היו לספק חשמל למשאבות המים
לא הצליחו לקרר את ליבות הכור הבעייתי . הדלק בכור מצויי במוטות מתכת אשר חלקם ניתך (יתכן שמדובר רק בחלק חיצוני) 


פירוט
Add caption
אורניום U שמספרו האטומי 92 (מספר הפרוטונים ומספר האלקטרונים) מצוי בטבע בעיקר ב-3 איזוטופים  מתפרק באופן טבעי ופולט קרינה רדיואקטיבית והופך תוך כדיי כך לאיזוטופ או יסוד אחר אבל רוב האורניום  בטבע מעל 99% הינו אורניום 238 אשר זמן מחצית החיים (הזמן שבו חצי מהחומר יפלוט קרינה ויהפוך למשהוא אחר) שלו הוא כ-4.5 מיליארד שנים. U238 פולט קרינת α שהיא בעצם גרעין של הליום והופך לתוריום 

238U → 234Th α

כדי להפעיל כור גרעיני צריך משהו יותר מהיר.
 אורנים 235 מתפרק מידית אם הוא בולע נויטרון ההתפרקות פולטת 3 נויטרונים חדשים והרבה אנרגיה. כדיי שהתהליך יוכל להתקיים צריך להעלות את ריכוז ה-U235 אחרת רוב הנוטרונים יאבדו בדרך או יבלעו ע"י U238 אשר אינו מתפרק עקב הבליעה. וכאן נכנס הנושא של העשרת האורניום למידה המספיקה לשימוש בכורים ומיעבר לכך במידה המאפשרת שימוש כנשק 20% או מעבר כדי להגיע לפצצת אטום תיקנית


בכור גרעיני שומרים על קצב התפרקות קבוע כאשר הדלק מצוי במוטות. כאשר מוסיפים הפרדה בין המוטות קצב ההתפרקות יורד ואפילו דועך עד למצב שבו ניתן לאמר שאין הרבה ראקציה וקצב ההתיפרקויות אינו דורש הרבה קרור. בזמן פעילות שוטפת של הכור הבקרה של קצב ההתפרקות נעשית באמצעות מוטות בקרה אשר בולעים חלק מהנויטרונים וע"י הכנסה או הוצאה של המוטות מהליבה ניתן לווסת את כמות הנויטרונים הנבלעים ובכך לווסת את קצב הראקציה.


הבעיה היא שאין אפשרות לעצור לחלוטין ובאופן מידי את ההתפרקות. אין אפשרות מעשית לבודד את כל האטומים של U235 אחד מהשני.גם לאחר עצירת החרום  לוקח זמן (לא ידוע לי) שהראקציה תואט וגם לאחר מכן עדיין צריך להמשיך ולקרר את ליבת הכור משום שהתפרקות רדיואקטיבית ויצירת חום ממשיכה. אם לא מקררים הטמפרטורה תעלה והדלק יותך.


מכוון שהכורים תוכננו לרעידת אדמה מנגנון הפסקת פעולת הכור עבד. למרות שיש ספקולציות שיתכן שנוצרו תקלות עקב הרעידה במערכת הקרור. לאחר הכור מפסיק ליצר חשמל עדיין מערכת קרור צריכה לפעול. בזמן רגיל אפשר לקחת חשמל מהרשת. בעת חרום יש גנרטורים שפועלים על סולר. וכאשר אין חשמל ברשת והגנרטורים נשטפים ע"י טסונמי אימתני יש בעיה


כאשר מוטות הדלק מתחממים מספיק יכולה להיוצר תגובה של פירוק המים בקיטור שמיסביב למימן וחמצן זאת כנראה הסיבה להתפוצצות בשתיים מהיחידות.
הכור מורכב מחלק פנימי מבטון ומתכת עמיד ללחץ ולכול פגיעה כמעט ומבנה כיסוי קל יותר ועמיד פחות ביחידה אחת פיצוץ העיף את החלק העליון של המיבנה החיצוני. ביחידה שלוש הפיצוץ גרם לנזק משמעותי יותר למיבנה החיצוני.
כעת הפחד הוא מהתכה של הדלק ופריצה של החומר הרדיואקטיבי החוצה. יש גם דאגה מסוימת ממוטות של דלק משומש שמאוכסנים בצמידות וגם הם דורשים קירור.
בהקשר זה נזכרים בצ'רנוויל שהנזק העיקרי של האסון הגרעיני שם הוא כ-7000 מיקרים של סרטן בלוטת התריס בילדים או במי שהיו ילדים בעת האסון. (גם בשנים הקרובות יהיו מקרים נוספים כאלו)

ניתוח של צילום לווין מאת ISIS 
March 15, 2011


עדכון שוטף מ-Nippon Hōsō Kyōkai NHK שרות השידור היפאני



Video streaming by Ustream


מקור נוסף לעדכונים הסוכנות הביין לאומית לאנרגיה אטומית

כעת עולה הנושא הגרעיני לדיון מחודש חסידיי הגרעין טוענים שבכורים מדור רביעי אין אפשרות להתכה של הליבה גם אם מערכת הקירור מפסיקה לעבוד
כורים  מאחד התכנונים האלו אם וכאשר יפעלו יוכלו גם לטפל בפסולת הגרעינית ולהפוך אותה לבר פחות בעיתי. כמובן כאשר ואם יתחילו לפעול בעולם.






התמונה באדיבות חברת החשמל של טוקיו שהפעילה את הכור בפוקישימה ביפן


המחנה הסביבתי לא מתלהב מכורים גרעיניים אבל יש גם תומכים כמו ג'ימס לוולוק מציא תאורית גייה אשר טוען שהאיום של שינויי האקלים כו גדול שיש להפעיל את האופציה הגרעינית. הבעיה הנוספת של הכורים הוא מחירם אשר לפי גונר מ-INFORSE זאת סיבה מספיקה לוותר עליהם.





Jim Brooke | Moscow  | VOANews  February 28, 2011