Idea for a correct Fridays For Future Statement on Peace and War

 ***The position of Fridays For Future regarding the war in Gaza, the war in Ukraine and all other wars:

Immediately stop all sort of violence, make full and complete disarmement and ensure safe and just peace for all.Without it all wars will ende by annihilation of all sides involved because without it, without international cooperation we cannot stop climate change and the IPCC has said it many times.One of the reasons is that we can not stop climate change without limit consumption.We have more than enough and poverty exist because it is not distributed fairly, so we can solve poverty and reduce consumption in the same time if wealth will be distributed fairly.For example, climate justice is partly about money transmission to low income countries from the high income (who become high income because they burned a lot of fossil fuels) for that those low income will leave their fossil fuels in the grownd even if it can bring money.But if war will not stop, every country will search to increase it consumption how much more for create higher military potential, for crash it adversaires militarily and economically and such distribution will not be possible.

Another reason is that the money that could help to stop climatew change is going on war. 2.25 trillion as for 2022. Wars will lead to an ecological disaster and dissapearing of all sides involved if not being stopped.

We call to all activists to demand Stop war! Safe and Just Peace for all! Global Peace and Disarmement Now!***

When it cames to climate change the first to blame are the first to suffer

 
source: https://www.bbc.co.uk/news/science-environment-56941979

Of course this statement is contradictory to the widespread opinion, including in the scientific community. But I have seriouse reasons to think it is true and the widespread opinion is because it is difficult to people in contemporary society to say " Money is bad" Money make people unhappy" and so on. This is one of the reasons making those people take wrong decisions.

Covid-19

It is known that this pandemic has a direct relation to the ecological crisis especially to climate change, deforestation and wildlife trade. I checked and found that from the beginning of the pandemic and untill March 2022 at least 5 billionaires (António Vieira Monteiro, Mikhail Khimich, Stanley Chera, Bolu - Akin - Olugbade, Oleg Bourlakov) died because of it, what makes around  0.18%  from the overall amount (around 2700).

In the same period around 6 million people died from the pandemic what make around 0.075% from the overall amunt (8 billion). The mortality rate among billionaires is 2.5 times higher than the average, due probably to old age, high mobility, obesity. If nature destruction will continue, worse viruses can appear that will probably also impact more those social groups.

Also the COVID-19 mortality in poor Bhutan was  hundreds times lower than in rich USA, due to not-money-firts policy about lockdowns, lower mobility, air pollution, obesity. Not 15 times but hundreds times.

As in Bhutan with little more than 700,000 population by March 2022 were  12 death from COVID-19 it makes aroud 0.002% or a Bhutan inhabitant have 90 times more chances to survive than an average billionaire.

In Kiribaty who has 13 deaths by March 2022 from a population of 130,000 what makes around 0.01 or 18 times more chances for survivle than a billionaire. Of course the rate of mortality depends directly on how much you prefer life to money and untill February 2022 Kiribaty, for example, did not have any deaths from COVID-19, probably due to lockdowns etc. For the same reasons Bhutan untill January 2022 has only 3 deaths.

General health problems

In the past year 29 billionaires died.  From 2668. Around 1.1%. In average each year 67.1 millions people die from a population of 8 billions. Around 0.85%. Why this happens? Because of age and maybe unhealthy life style.

But exactly people in this age are more vulnerable to climate hazards. Cardiovascular problems, respiratory diseases, cancer - all this are part of the main troubles for those people and all this is between the main effects of climate change. Air pollution for example increase all this and in this year in Canada 140,000 square kilometers of forest was burned covering north America with a tick layer of smog. This compared to around 10,000 square kilometers in the poor Brazil, because of the not-money-first policy of Lula and because the forest in the global north are less used to heat and dryiness therfore burn more...

And if enter into a house with air conditioning and not go out? But most of current health problems are because of this - Sedentary lifestyle, Indoor pollution. Indoor air can be two to five times more polluted than the air outdoors. The more artificial emvironment you build the more artificial chemicals you need...

Living in the countryside

Today rich people generally prefere to live in the countryside, often in wood houses, while the poor live in beton houses in dence cities. The first is considered as more healthy and prevent the effects of urban heat island but those houses are more vulnerable to wildfires, hurricanes, floods. Hurricane harvey damaged 203,000 houses probably mostly not beton blocks.

Living near the shore

Today rich people often live near the cost therfore more vulnerable to sea level rise that less high income people who live 500 kilometers inland.

Also: 

"it's not just whether or not people who are just trying to get by in these homes in these alleys here working their butts off do well — it's people in high towers along the shore will find that as this rain and all this change takes place in the groundwater, the buildings are actually beginning to tilt. Hundred-story buildings. This goes so far beyond what anybody is willing to speak to up to now," Biden said during this remarks from Queens, New York.

Less used to extremes

Scientists remarked that for example the limit of tolerable wet bulb temperature depends among other on how much the person is used to high temperatures. Thesame is probably true for others extrme also. probably high income people are less used to extremes.

Planes and other accidents

More often than others high income people are suffering from plane accidents, because they use them more. Those increased due to climate change. Probably storms, dust storms and so on affect also other types of transport but planes especially.

Sea level rise higher in rich countries

Europe and the U.S. East Coast, receives a sea level rise 3–4 times the global average. Considering latest findings about the West Antacrctic Ice Sheet the previouse numbers should be multiplied by 2. It means the sea level can rise by 44 centimeters by the year 2050, but in those regions it will be more than 1.5 meter. 

Place with many money also have significant land subsidence due to load of high buildings, extraction of oil, gas and water. This do not happen in island nations like Kiribaty for example or with indigenouse people.

Houston the center of shale oil and gas industry is sinking at around 2 centimeters per year (60 centimeters in 30 year) due to land subsidence for example. Some neighborhoods are sinking at 5 centimeters per year (1.5 meter in 30 years). The city of Tianjin, China, is sinking at a rate of 5.22 centimeters per year (1.6 meters in 30 years).

" the western part of the Gulf coast will see 10 times as many moderate flooding events a year compared with now, for example, while the risk of such flooding will edge up only slightly in Alaska and Hawaii."

The first is richer than the second and the third of course.

The countries with the highest environmental footprint per capita are the most vulnerables

The oil rich countries in the Persian Gulf have the highest environmental footprint per capita and are the most vulnerable to heat waves - the most common effect of climate change. Due to little territory and very hot and humide climate they can easily become uninhabitable.

The  money betray the billionaires

No doctor will said to a billionaire that its emissions are endangering its health because he know that he can loose his patiente, even his job in this case. Sadly, they take example from the billionaires and more interested in getting money from them that in their sake.

Why have I written all this?

Because seems that some billionaires are still do not understand what is the solution to ecological crisis , often increase emission unwillingly trying to solve it withour reduce GDP, making it not only for altruistic aims (reducing poverty and so on what is also false, because it creates the opposite), but also from egoistic thinking falsly that it will increase their life level.

This false assumption is partially based on the false assumption that make some scientists that are "do not see do not heare do not speak" when it going about admit that money can be bad. Not by bad intention but because of  correlated education... I want to explain that it will be better for billionaires to change the system for zero emissions because seems that not all understand it.

For me as a person who believes in God and believes that except the rules meaning do no harm to people he gave also some rules about how threat animals it is only natural: people begin to violate those rules 5000 years ago for produce more than they need what led to conflicts betwen people and now it is reached a level when if people not change their habits the entire creation is in danger. It is only naturally that God interviene and that the first to blame are the first to suffer. But others do not understand it, so I gave some proofs.

מה הלקח שאפשר להפיק הבחירות בישראל, הבחירות בארצות הברית וועידת האקלים בשארם אל שייך.

* מטרת הכתבה היא ליצור ביקורת בונה ולא שום דבר אחר.

מה המשותף בין 3 הדברים ומה אפשר ללמוד מכך?

ממשלת השינוי ניסתה לפעול בתחום הסביבתי ולא קיבלה תמיכה מספקת. 

ממשלת השינוי בראשות לפיד נפלה. היא נתקלה בהרבה בעיות, המפלגות שתמכו בה הפסידו לא מעט קולות בבחירות. יש לציין שבמישור הסביבתי כמו גם החברתי היא עשתה יותר מקודמותיה לכן יש צורך להבין למה זה קרה.

אובייקטיבית, אני לא ימני ולא שמאלני כלומר אני חושב שכדי להוציא את האנושות מהבוץ, יצטרכו במהירות לנקוט צעדים אר חלק מהם משויך לשמאל, חלק לימין, חלק לשניהם וחלק לאף אחד מהם. אמרתי תודה לכל פוליטיקאי שעשה משהו חיובי אם הוא מהשמאל או מהימין. אם זאת הממשלה הזאת כאמור עשתה יותר דברים חיוביים מקודמותיה לפחות ב 20 השנים האחרונות.

לדעתי, יש יותר מסיבה אחת לכך שהממשלה הזאת בינתיים לא כל כך מצליחה לתפקד. אחת מהן היא לדעתי ההגדרה העצמית של תנועות הסיבה והחברה כ"תנועות מחאה" כלומר כתנועות שתפקידם היא רק למחות על המעשים הלא נכונים ולא להודות ולתמוך עקב דברים נכונים.

גישה זו היא לא נכונה, כי תנועה סביבתית צריכה למחות כפיים כאשר עושים משהו נכון ולצעוק בוז כאשר עושים משהו לא נכון כדי שיהיה רווח פוליטי לעשות משהו נכון. אם ב 2 המקרים נשמעים רק צעקות בוז, אין טעם פוליטי לפעול בצורה הנכונה.

אומנם, הפעולות עד עכשיו רחוקות מלהספיק. אבל אם כל מי שפועל בכיוון הנכון יראה שזה מניב פירות הוא יפעל עוד יותר בכיוון כדי לקבל עוד יותר פופולריות וזה יקל על ההגעה לרמת הפעולה הרצויה.

להפך מה שהתנועה הסביבתית עשתה בפועל זה לצעוק בוז ולהיות נגד. גם כאשר הממשלה מינתה כשרה להגנת הסביבה את תמר זנדברג, הכניסו להסכם הקואליציוני מס פחמן ועוד דברים שעליהם חלמו פעילי הסביבה הרבה זמן, לא הרגשתי עידוד ותמיכה על זה. כאשר התקבלו החלטות בפועל גם הרגשתי רק צעקות בוז. כמובן שגם הצד הלא סביבתי צעק בוז על ההחלטות האלה. כך שבפועל הממשלה קיבלה רק גינויים מכל צד.

לדוגמה:

1.  הממשלה אישרה את התכנית להוצאת התעשייה המזהמת מחיפה מה שהיה עד עכשיו בשלב של דיבורים. עידן עופר עצמו הוכיח את רצינות התכנית כאשר מכר את בתי הזיקוק לחברת בנייה או לחות ניסה לעשות כן..

חשבתי, שהארגונים ירוקים יריעו לממשלה אך יחד עם זאת יציינו את החסרים בהחלטה. הם יאמרו תודה למי שעזר לקדם את התכנית ויצעקו בוז לכל מי שיצר את החסרים. זה יעלה את הפופולריות של הממשלה ואז היא תפעל עוד יותר בכיוון, יעלה את הפופולריות של אלה שתמכו והממשלה תקשיב להם יותר, יוריד את הפופולריות של אלה שהפריעו ואז הממשלה תקשיב להם פחות.

בפועל הרושם שלי הוא שהממשלה לא קיבלה מארגוני הסביבה כלום חוץ מצעקות בוז מה שכמובן הוריד מהרצון לפעול בעתיד בכיוון והעלה את הרצון להשיג פופולריות בדרכים בהם משיגות ממשלות ישראל פופולריות בדרך כלל.

2. הממשלה קידמה חוק אקלים, מה ששנים היה רק דיבורים. הוא אושר בקריאה ראשונה.

כנ"ל.

3. הממשלה קידמה את תכנית "רשויות השינוי" ההופכות כמה מהערים בישראל למוטות תחבורה ציבורית.

כנ"ל.

4. הממשלה קיבלה החלטה להפסיק חיפושי גז חדשים, דבר שעליו נאבקו שנים ארגוני הסביבה.

כנ"ל.

5. הממשלה אישרה להקפיא את צינור הנפט באילת.

כנ"ל. חשבתי שיתמכו בשרה תמר זנדברג נגד התביעה נגדה. לא ראיתי הפגנות כאלה.

6. הממשלה ניסתה להקים שמורת טבע בהרי ירושלים ובכך לעצור את ההרס היערות באזור.

כנ"ל.

7. הממשלה ניסתה להנהיג אגרת גודש.

כנ"ל.

8. הממשלה הטילה מיסוי על החד פעמי.

כנ"ל.

9. הממשלה אישרה תכנית לימודי אקלים וקיימות מהגן ועד כיתה י"ב.

כנ"ל.

10 הממשלה אישרה חובה על בנייה ירוקה לכל הבניינים החדשים בישראל.

כנ"ל.

11. הממשלה אישרה מס פחמן.

כנ"ל.

12. הממשלה אירה בהחלטה רשמית את הגעה לניטרליות פחמנית עד 2050 והפחתה של 27% עד 2030.

כנ"ל.

אפשר להביא עוד דוגמאות. כצפוי, כאשר הממשלה ראתה שהפעילות הסביבתית משום מה מביאה רק לצעקות בוז ולירידה בפופולריות, מה שתרם לנפילתה, (מה שאמור היה להיות הפוך), היא התחילה לפעול בכיוונים שונים ולפעמים אפילו הפוכים. זו לא הסיבה היחידה: יש לציין שבנושא הגז מכה קשה לתנועה הסביבתית בישראל כמו בעולם כולו היא המלחמה באוקראינה אשר תרמה לשינוי הכיוון בנושא.

תנועה סביבתית צריכה לתמוך על פעולות נכונות לא פחות מאשר להתנגד ללא נכונות ואת זה לא כולם מבינים ועד שלא יבינו יהיה קשה להתקדם בתחום.

לגבי תנועות חברתיות אני פחות מעודכן אבל לפי מה שראיתי התגובה הייתה די דומה..

ועידת האקלים הנוכחית הייתה חלשה יותר מהקודמת - למה?

נדמה לי שהעיקרון שתואר לעיל עזר להחליש את ועדות האקלים. כמובן שזאת לא הסיבה היחידה. זו גם לא "סיבת הבסיס" "סיבת העומק" "The root cause" אבל גם זה עזר.

מה שסיכמו בוועדות האקלים עד עכשיו כמובן לא מספיק כדי לפתור את הבעיה. כדי לפתור אותה צריך לאפס פליטות עד 2025. מכאן שיש צורך לברך על מה שסוכם, למחות נגד מה שלא סוכם. צריך לתמוך באלה העוזרים כדי שזה יעלה את הפופולריות שלהם ולהוריד את הפופולריות של אלה המפריעים. אז אפשר יהיה להגיע לרמת הפעילות הרצויה.

במקום זאת כל מה ששמעתי היה Greenwash-failure. אל מה שכן התקבל אנשים אפילו לא שמעו - אף אחד לא תרח לומר זאת בדפים של ארגוני סביבה רבים. חוץ מי זה שהדבר מאוד לא צודק כלפי אלה שעושים את כל מה שניתן כדי לקדם דברים, זה מוציא רוח מהפרשים ומוריד אמון בכך שאפשר בכלל להצליח לקדם משהו.

זה היה מורגש ביותר בוועידה הקודמת בגלזגו. שם הושגו החלטות שאם לממש אותם היו מונעים מהטמפרטורה לעבור את רף ה 2 מעלות בפעם הראשונה בהיסטוריה. הושגה התחייבות להתחיל להוריד פליטות עד 2025 ועוד. אפשר היה לצפות שהתנועה הסביבתית תשמח על ההישגים תדרוש להעלות אותם עוד תעלה את הפופולריות של כל מי שתרם להישגים ותוריד את הפופולריות של אלה שהתנגדו.

התגובה של כשלון-גרינוואש ותו לא הייתה כאמור לא צודקת והיא תרמה ליצירת הרושם שלא ניתן להשיג את המטרה בכנסים בין לאומיים שאפשר לעשות זאת באמצעים כלכליים כמו מחיר נמוך למקורות אנרגיה כמו שמש ורוח. לדעתי הדבר תרם לכך שהיו פחות פעילים, פחות נציגים, והרבה פחות התחייבויות ואפילו נסיגה בהן, בוועידה הזו.

האם ההתחייבויות בוועדות האלה מביאות למשהו? בתסריט "עסקים כרגיל" לפני ועידת פריז הטמפרטורה עלתה ב 4 מעלות. אחרי ועידת גלזגו ב 2.7 מעלה. זה אומר שהכלכלה השתנתה, לרבות בזכות הפעילות הבין לאומית בנושא. אם במקום לצעוק זה לא שווה כלום הפעילים היו מנסים להפיק מהוועידות האלה את המרב היה אפשר להגיע להרבה יותר.

בכל מקרה צריך להבין: אם האנושות תינצל - היא תינצל רק בגלל פעילות בין לאומית המבוססת על שיתוף פעולה מכוונת יזומה והכרתית. לא חסימת רחובות אשר בעיקר מגבירה את הכעס על הירוקים ולא הבדלי מחירים לא יעשו את העבודה. אז כדאי לפעול בכיוון. כדאי שאנשים ידעו מה הושג ומה לא איך להשיג את מה שלא הושג מי עזר ומי לא.

דוגמה חיובית - הבחירות בארצות הברית.

הבחירות בארצות הברית מהוות להפך, דוגמה חיובית למדיניות נכונה מצד ארגוני הסביבה. ביידן העביר חוק אקלים שהיו בו לא פחות חורים וחסרים מאשר בחוק האקלים שניסתה להעביר תמר זנדברג. אבל התנועה הסביבתית בארצות הברית תמכה בחוק ותמכה באלו שהעבירו אותו בבחירות האחרונות. כך קרה שהדמוקרטים הסביבתיים יותר ימשיכו להחזיק ברוב בסנאט ונשארו אומנם מאחור אבל בפער קטן בבית הנבחרים.

כמו כן בבחירות המקומיות התנועה הירוקה צברה שם לא מעט ניצחונות.

הדבר יאפשר לביידן לממש את חוקי האקלים שלו ולעשות פעילויות נוספות אשר יאפשרו להגיע ליעדים שהציב בהסכם פריז ובהמשך להעלות אותם מעבר לכך.

סיכום.

אם ממשלה הפועלת בנושאי סביבה מאבדת פופולריות בגלל זה ונופלת זה תורם לחוסר רצון של הממשלות אחריה לפעול בנושא. הכרחי שממשלה אשר מנסה לפעול בנושא תקבל תמיכה מה שיעודד אותה לפעול עוד יותר.

הפעילויות בנעשות כעת אינן מספיקות כדי לפתור את הבעיה. כדי לפתור אותה באמת צריך לאפס פליטות תוך שנתיים וקצת כמו שאמרתי. למרות זאת כ 10 מדינות איפסו פליטות כבר עכשיו. כדי שיעשו זאת היתר חשוב להסביר שהדבר אפשרי ואפשרי רק באמצעות פעילות בין לאומית יזומה מכוונת והכרתית חשוב לתמוך במי שמקדם ולנזוף במי שמפריע.

רק כך אפשר להגיע למטרה. לצעוק בוז ותו לא מאוד לא צודק כלפי מי שעושה כל מאמץ אפשרי כדי לעזור למרות התנאים הקשים ומוציא את הרוח מהמפרשים - מפחית אמונה בכך שמשהו יוכל להיעשות דרך פעילות בין ממשלתית יזומה ודוחק לכיוון דרכים שיכולות רק לקרב את האבדון. יש צורך להפסיק את זה.

מה צריך לתקן ברפורמת התעריפים בתחבורה

מה צריך לתקן ברפורמת התעריפים בתחבורה.

לפי מה שאני יודע עד עכשיו על רפורמת התעריפים בתחבורה, יש כמה דברים שם שנראים לי לא בסדר.

1. חופשי חודשי בפריפריה הרבה יותר זול מאשר במטרופולינים הגדולים.

אבל את ההפחתה הגדולה בפליטות אפשר להשיג בתחבורה דווקא במטרופולינים הגדולים.

נוסף על כך חלק גדול מהפריפריה עובד במטרופולינים הגדולים. אז יצטרכו לשלם גם על זה וגם על זה?

נכון גם שבמושבים וביישובים הקהילתיים במקרים רבים האנשים עם יותר כסף מאשר בערים הגדולות כך שזה לא צודק (מה שאומר בין היתר שאנשים רוצים לגור במקומות בהם חלק מהרכוש הוא קהילתי, כנראה שזה מעלה את רמת החיים אבל זה לא הנושא המרכזי של הכתבה).

2. ימכרו חופשי חודשי ארצי מוזל.

אבל הקטע הוא לעודד חיפאים לעבוד בחיפה ובאר שבעים בבאר שבע.

אדם שעובר 5 קילומטר מהבית לעבודה בחיפה וחזרה עובר 10 קילומטר ביום. אדם שנוסע מחיפה לתל אביב 100 קילומטר וחזרה עובר 200 קילומטר ביום. הפליטות גדלות פי 20. בנוסף מצב זה יוצר פקקי ענק בתל אביב וזה מגדיל את הפליטות ויוצר בעיות נוספות.

3. חופשי חודשי עם נסיעות ברכבת עולה פי 2-3 יותר מאשר באוטובוס.

אבל הפליטות ברכבת לנוסע נמוכות פי 5 מאשר הפליטות באוטובוס.

4. מתגאים בהוזלות לנוער ולקשישים. אבל הבעיה העיקרית בתחבורה הציבורית היא השרות ולא המחיר. המחירים גם ככה נמוכים. שוני בין האזורים ובין הקבוצות תוקף הנסיעה ל 90 דקות יוצר הרבה בלגן ואי נעימויות, בין היתר לנוער ולקשישים..

5. הכל משולם אלקטרונית ברו קו ואפליקציות.

נייר יותר אקולוגי כי אפשר לעשות אותו לא מעצים אלה לדוגמה מבגדים ישנים, כמו שעשו בעבר וגם למחזר 5-7 פעמים. מכשירים חשמליים יוצרים קרינה וגם ככה יש מספיק רגישי קרינה שלא יכולים להשתמש בסמארטפון וגם לנסוע בתחבורה ציבורית כי הקרינה שם גבוהה מידי.

מציע תכנית משלי:

מחלקים את מדינת ישראל ל 4 אזורים תחבורתיים:

צפון - כל השטח צפונית לחדרה.

מישור החוף - כל מישור החוף מחדרה ועד רצועת עזה כולל גוש דן. מרכז - ירושלים והאזור מסביב לה, יהודה שומרון. דרום - כל השטח דרומית לבאר שבע

לכל אזור מוכרים רק 2 סוגי כרטיסים:

חופשי יומי ב 15 שקל מנייר.

חופשי חודשי ב 150 שקל מקרטון.

תקף לכל סוגי התחבורה הציבורית.

מוכרים אותם בסופרמרקטים בעמדות למכירת כרטיסים ובודקים הפקחים - הנהגים לא מתעסקים איתם.

אם מישהו בכל זאת צריך חופשי ארצי - צריך ללכת למרכז התחבורתי ולהזמין שם אבל הוא צריך לעלות לפחות 500 שקל.

המחיר אותו מחיר לכל האוכלוסייה בגיל 6-74. בגיל אחר לא צריכים כרטיס.

היתרונות:

* כל עניין התשלום נהיה הרבה יותר פשוט ולכן השירות משתפר בהרבה. פחות סכסוכים ובלגן בנושא.

* כרטיסים מנייר וקרטון כאשר חומר הגלם הוא לא עצים, יותר אקולוגיים ובריאותיים.

* התשלום עדיין מתאים לכיסים במדינה.

* 99% מהאוכלוסייה קונה חופשי חודשי - חסכון בנייר. הוא זול יותר וגם אף אחד לא ירוץ כל יום לסופר לקנות חופשי יומי. קונים אותו רק אנשים שגרים בחיפה ורוצים לנסוע ליום אחד לתל אביב לדוגמה. מי שיקנה חופשי חודשי לא ייסע ברכב פרטי כדי לא לשלם פעמיים.

* יש עידוד ללמוד, לעבוד, לבלות, באותו מקום בו גר האדם. * הרווחים של התחבורה לא יורדים כי למרות שזה די זול 150 שקל לכרטיס חופשי חודשי לאזור כה גדול מצד שני אין יותר כרטיסים ל 90 דקות ו 99 מהאוכלוסייה קונה חופשי חודשי. עדיף לעשות זאת כמה שיותר מהר.

החלטת הממשלה על מפרץ חיפה והמסקנות ממנה

 לפני כמה ימים קבלה הממשלה החלטה על הוצאת התעשייה המזהמת ממפרץ חיפה. לדעתי זהו אחד ההישגים המשמעותיים ביותר של התנועה הסביבתית במדינת ישראל. אחרי הרבה שנים של מאבק תם זמנה של התעשייה המזהמת במפרץ חיפה.

כמובן, שכאשר נסגר בית זיקוק המדינה קונה תזקיקים במקום אחר, כלומר, בית זיקוק אחר מתחיל לעבוד יותר. אם זאת, סגירת התעשייה הפטרוכימית במפרץ תעזור להפחית פליטות במה הלאומית ואפילו קצת בבין לאומית בגלל 7 סיבות:

1. זה חלק ממגמה עולמית לסגירת התעשיות המזהמות ולכן זה יעודד אנשים לעבור למשהו אחר.

2. צרכנים קונים מבתי הזיקוק כי זה מקור הנפט הנוח ביותר לקנות. כאשר יצטרכו לקנות ממקור פחות נוח סביר יותר שיעברו למשהו אחר. פיחות בהיצע גורם לעלייה במחיר ולכן פחות סביר שיקנו. יש לציין שכאשר המחיר עולה כתוצאה ממלחמה כמו במלחמה באוקראינה זה לא יעזור: צריך לצמצם צריכה כדי שזה יעזור וכדי להגדיל את הפוטנציאל הצבאי צריך להגדיל אותה. כאשר סוגרים בתי זיקוק העלייה במחיר יכולה לעודד מעבר לאופניים, אבל כאשר יש מלחמה צריך שתהיה כמה שיותר אנרגיה כדי להניע כמה שיותר טנקים וכדומה. אפשר לייעל מנועים אבל את זה כל צבא יכול לעשות עדיין למי שיהיו יותר טנקים כלומר יותר אנרגיה יהיה פוטנציאל צבאי גדול יותר.

3. בינוי 100,000 יחידות דיור במקום המפעלים שיתפנו ימנע את בנייתם על השטחים טבעיים, כמו יערות חיפה.

4. החיבור בין חלקי המטרופולין יאפשר לאנשים לעבור פחות מרחקים ולכן יגביר שימוש בתחבורה ירוקה.

5. עכשיו יהיה לאנשים מה לעשות במפרץ ולכן פחות ייסעו כל יום לתל אביב  - פחות פליטות.

6. מפרץ חיפה הוא אזור מאוד לא טוב למיקום תעשייה מזהמת בגלל תבעת ההרים המקיפה אותו. לא בכל מקום בעולם קיימים תנאים כאלה. ההרים מונעים מהזיהום להתפזר. מכיוון שאחת ההשפעות של שינויי אקלים היא התגברות זיהום האוויר חלק מהאדפטציה אליו היא להוציא משם תעשייה מזהמת.

7. כאשר לובי הדלקים ישנה את כיוון פעילותו יהיו פחות הפרעות לאמצעים מפחיתי פליטות כמו שבילי אופניים, תחבורה ציבורית ועוד.

בתכנית לדעתי יש יתרונות וחסרונות. בסך הכל התכנית נראית לי הרבה יותר טובה מהמצב הקיים, אבל יש בה לא מעט לשפר.

חשוב שארגוני הסביבה יעמדו מאחורי התכנית כדי שתתבצע כמו שצריך וכמובן יש לשפר אותה ולהאיץ..

פה אני רוצה לעשות סקירה של התכנית להבין מה טוב ומה רע ומה המסקנות שצריכים להסיק ארגוני הסביבה. אז אני מחלק את הפוסט ל 3 חלקים: יתרונות, חסרונות והמסקנות שצריכים להסיק ארגוני הסביבה.

יתרונות

נקודה 1: המטרה היא הפסקת זיקוק הנפט במפרץ, מקדמים פתרונות חלופיים, בהתאם למגמה העולמית, מעבר לאנרגיות מתחדשות.

נקודה 1: העברת האזור מתעשייה כבדה למגורים, תעשייה הנקייה, שטחים טבעיים תוך מאמץ לעמוד בלוחות הזמנים של ועדת המנכ"לים.

יש לציין שלא ימכרו מגורים, לא ילכו לעבוד בתעשייה נקייה, לא יטיילו בפארק כל עוד ישנה התעשייה המזהמת. כבר עכשיו כאשר זה ליד זה חלקית קורה. ואם יבנו ממש באזור בו היא נמצאת - בטוח. לכן הצלחת הסעיף מחייבת הפסקת זיהום.

נקודה 2א: הקמת צוות משא ומתן עם התעשיינים אבל גם עם המשא ומתן לא יצליח זה לא גורע מסמכותה של הממשלה לקבל החלטות - כמו סגירת התעשייה המזהמת.


נקודה 3: הממשלה אמורה לתקצב ולא משרד אחד אלה כל המשרדים יחד.. 

לפחות אנחנו יודעים מי האחראי ובשביל כל המשרדים יחד זה לא סכום גדול מידי.

נקודה 4: פינוי תש"ן עד 2026 הקמת שכונה במקום. 

יפה, גם כי ככל שיהיו יותר שכונות יהיה יותר לחץ לפנות את הזיהום.

נקודה 6: פינוי דשנים, המתחם לדשן כימי במהירות עד 2025, בנייה במקומו.

יפה, זה יאפשר לקריית אתא לבנות בכיוון הנכון, לא על השטחים הפתוחים. כדאי להקים קומפוסטרים בכל שכונה, כדי להחליף את הדשן הכימי לדשן אורגני במקום העברת הזיהום לנגב. הבנייה לא תתאפשר כל עוד התעשייה המזהמת נמצאת שם כי זה ממש צמוד. לכן זה יגביר לחץ לפנות תעשייה מזהמת.

נקודה 7: התחייבות לשיקום קרקע.

זה יקל על הבנייה אחר כך. עד כמה שאני ידע יש חברות העוסקות בשיקום וניקוי קרקע. כדאי שתינתן לבעלי המפעלים אפשרות להרוויח מזה כפיצוי כי אז הם יהיו מעוניינים בפינוי התעשייה - אין טעם לנקות כל עוד התעשייה לא פונתה. 

נקודה 8, 9: העצמת הרכבות.

יפה, זה יצמצם את צריכת הדלקים וכן יגרום לבנייה במרכז, לא פרברית מה שיגביר את הצורך לפנות תעשיה מזהמת וישמור על היערות..

נקודה 11: הקמת בית חולים בקרית אתא:

ימנע צורך לתושבים לנסוע רחוק לצורך שימושים רפואיים יצמצם צריכת דלק.

נקודה 12: הקמת פארק מטרופוליני.

יפה. בין היתר ימנע נוכחות מתקנים מזהמים כי אחרת לא יבואו לפארק וזה לא יצדיק עצמו. ישקם שטחים פתוחים.

נקודות 13 - 16: התחייבות לסיים תכנון תוך 120 יום.

לא רע אבל טכנולוגיה משוכללת וערך מוסף גבוה לא אומרים עדיים שזה טוב יותר. עדיף מקורות תעסוקה המשפרים את רמת החיים ומצב הביוספרה.

נקודה 17: רציפות מגורים, שילוב נכון בין מגורים ותעסוקה, תחבורה ציבורית וקלה אפקטיבית, שינוי תדמיתי, שמירה על נחלים, ציפורי, סעדיה, קישון.

יפה, כי זה בלתי אפשרי לחלוטין כל עוד יש זיהום כבד.

נקודות 24 - 25: חלופה לגפ"ם וצמצום שימוש בו

טוב שיש בתכנון צמצום שימוש בגפ"ם וטוב שזה לא רק חשמל אלה גם טכנולוגיות נקיות. אפילו ביוגז לדעתי רעיון יחסית טוב.

נקודה 26: התחשבות ברשויות המקומיות

יפה. הם תומכות בתכנית גם ככה ועכשיו יתמכו יותר.

נקודות 28 - 30: המדינה היא המחליטה תנהל את התהליך בין היתר באמצעות מנהלת שתדווח כל רבעון.

יפה שיש מנגנון ליישום, אבל במנהלת צריכים להיות נציגי ארגוני סביבה.

נספח א': הקמת מתקן הקבע לאכסון תזקיקים לפי כמות צריכת הדלקים בעתיד.

כלומר אם יצרכו פחות דלקים יקימו פחות מכלים.


דברי הסבר נקודה 5: המטרה היא הפסקת הפעילות הפטרוכימית.

יפה.

דברי הסבר נקודה 12: הפארק יהיה לכל האורך מהים עד צומת יגור.

יפה.

דברי הסבר נקודה 17: מצגת שער המפרץ כשלד עיקרי של התכנון.

יפה. במצגת יש גם את סגירת התעשייה המזהמת עד 2025 אולי והרבה דברים טובים אחרים טוב שייקחו משהו משם.

קשיים משפטיים: הרוב סבורים שאין סיבות משפטיות המונעות את ההחלטה.

לא יתבעו עם בעלי החברות המזהמות הם אלה שיפיקו את הרווחים משיקום הקרקע בניית מגורים, בתי מלון, הקמת הפארק.

חסרונות

נקודות 4-5: העברת חוות המכלים.

לאן יועברו המכלים מחוות המכלים? האם בתי הזיקוק באמת זקוקים להם ואי אפשר לחבר אותם ישירות לצינור מקצא"א?

נקודות 19 - 20: השרה צריכה לבחון את המצב  5 שנים לפני מועד הסגירה.

המשבר הסביבתי יחייב לסגור לפני שיעברו 5 שנים.

נספח על תזקיקים: כמות התזקיקים - לא פחות מאשר מיוצר בבז"ן.

יש לצמצם צריכת דלקים ותזקיקים ומהר. אי אפשר להקים באותם ממדים כמו בבז"ן. האם יש צורך להקים מכלים חדשים? למה אי אפשר להשתמש במכלים בבז"ן למטרה זו? אולי זה נעשה כדי להגדיל את יכולת האכסון של בז"ן?

נקודות 21 - 22 ייבוא תזקיקים.

בניית ערי 15 דקות לדוגמה מבוססות הליכה, אופניים, יכולות להפחית צריכת דלקים בהרבה. גם רכבלית, רכבות קלות, מטרוניות.

נקודה 23: בניית שובר גלים

צריך להקל על הסעת החול לא להערים עוד קשיים.

דברי הסבר נקודה 20: על רכבים סולאריים ואנרגיות מתחדשות.

עדיף לעבור להליכה, אופניים תחבורה ציבורית בהקמת "ערי 15 דקות".

מסקנות לארגוני הסביבה

קיימות 6 מסקנות עיקריות לארגוני הסביבה לדעתי. אל מנת לשפר את התכנית ולהאיץ את מימושה יש:

1. להקדים את לוח הזמנים. יש להקדים את לוחות הזמנים. המשבר הסביבתי מחייב לעשות זאת יותר מהר מלוח הזמנים של ועדת המנכ"לים. 

2. לדייק בקשר לאנרגיה מתחדשת: יש לזכור שכמות האנרגיה הדרושה לבני האדם נמצאת בטבע אך לא כמות האנרגיה הדרושה לחמדנות שלהם.

3. להפנות לצד הנכון את הפיצוי לתעשיינים: יש הבדל גדול בין פיצוי בכסף לפיצוי בזכויות בנייה.

לא הגיוני שבעלי המפעלים יקבלו פיצוי בכסף על הסרטן במפרץ חיפה. לגבי זכויות בנייה זה יותר הגיוני כי זה אומר להסב אותם לפעילות מועילה יותר: בניית דירות, מלונות לפי שיטות הבנייה הירוקה שהפכה למחייבת במדינת ישראל לפני כמה ימים, הקמת פארק.

זה לא יחזיר את המתים לתחייה, אבל לפחות במידה מסוימת זה יכול לשמש כפיצוי בעבור הסבל שהם גרמו - אם מה שהם יבנו יעזור לאנשים לחיות יותר זמן ובאיכות חיים גבוהה יותר. אבל בשביל זה יש צורך שיוגדר מראש שהם יהיו מחויבים לבנות את זה ולא משהו מזהם, לא עוד בית זיקוק לדוגמה.

 פיצוי כזה עדיף גם כי אז הם יהיו מעוניינים בפינוי מהיר של התעשייה המזהמת אחרת אנשים לא יבואו לדירות, למלונות, לפארק ולא יתחיל שיקום הקרקע. הם לא יצליחו לממש את זכויות הבנייה, כל עוד הזיהום חוגג.

אם התעשיינים יהיו מעוניינים בפינוי התעשייה המזהמת אז הם גם לא יתבעו את המדינה על התכנית הזאת וזה יסלק את המחסומים המשפטיים וגם המדינה תתקדם מהר יותר. בקיצור להסב אותם.

 כמו שעידן עופר עכשיו פחות מעוניין בגז ונפט מאז שהוא מקים את השדה הסולארי כי אז פחות אנשים יצרכו את האנרגיה הסולארית מהשדה שהוא מקים.

4. לצמצום דלקים. צריך לצמצם צריכת דלקים. לרכבים חשמליים יש גם השלכות סביבתיות. הרכבלית שצפויה להתחיל לפעול ב 25 במרץ אמורה לצמצם צריכת דלקים וכן גם 2 קווי המטרונית שאמורים להתחיל לפעול באפריל. הרכבת הקלה בתל אביב אמורה לצמצם עוד יותר. צריך לקדם את זה כמה שיותר.

5. לדאוג שהמכלים יועברו או יסגרו לצרכים המוזכרים בתכנית ולא לצרכים אחרים.

יש לברר איך ולשם מה מועברים מוקמים ונסגרים המכלים ולדרוש שקיפות מלאה.

6. והעיקרית: התכנית לא מאפשרת השארת זיהום.

כבר עכשיו האנשים בורחים מחיפה והקריות כאשר זה ליד המתקנים המזהמים. כאשר זה יהיה ממש בתוכם, לבנות, לממש זכויות בנייה יהיה בלתי אפשרי. לא סתם מדינות עשירות משתדלות להעביר את זה למדינות עניות יותר וכן הלאה. יש להסביר זאת לכל מקבלי ההחלטות. נראה שעידן עופר כבר הבין זאת.

BIDEN PLEDGED TO CONVOKE A CLIMATE SUMMIT IN THE FIRST 100 DAYS OF HIS PRESIDENCY. HOW TO MAKE IT BEST?

 

In his climate programm Biden writes:

"In his first 100 days in office, Biden will convene a climate world summit to directly engage the leaders of the major greenhouse gas-emitting nations of the world to persuade them to join the United States in making more ambitious national pledges, above and beyond the commitments they have already made."

I think it bring hope and can be a key moment in the fight against climate change. What the summit need to be succesfull?

A good summit needs a well defined target. There is 2 urgent threats: Climate Change and Deforestation specially in the Amazon. So the target should be :

1. Increase climate commitments, so they at least will hold temperature well below 2 degrees above preindusrtrial level.

2. Stop Deforestation.

The second point should be a part of the way to reach the first.

There are maybe to many little reforestation prograams what make hardere to concentrate efforrts. Maybe it will be better to concentrate them into the the trillion trees initiative and make sure that it will be implemented.

Deforestation should be stop and it not to difficult as the deforestation of the Amazon already worsen the drought condition in Brazil, and the corona pandemic linked to climate change and deforestation caused huge damage to theeconomy of Brazil.

The deforestation did not linked to the consumption of meet by itself but to the capitalistic way of its consumption. The cattle can be held in Texas or in the steppes of souhern Russia. The problem that it is more profitable to hold it in plains made by forest logging in Amazon because in the tropical forest there is many rain, the temperature are comfortable and the workers demand less payment.

But when the forest is destroyed in few years the climate become non comfortable the soil become depeleted and than people move to destroy more area of forest and move into it. So what is needed it simply stop produce meat by the law of the profit.

Reach 1.5 degrees is more difficult in one summit, but 2 degrees are very possible.

If all the commitments including the recent committments of China and US will be implemented untill the latest millimetre, the global temperature still will rise to 2.1 degrees above pre-industrial level. What means a sur catastrophe.

Of course not all really implement their commitments.

So, we need to drag it down to at least 1.8 degrees. 0.3 of degree celcius.

The USA in my opinion is the most influential country in the world in climate issues because it hold 29% of global wealth. But even to United States it will be difficult to do it alone.

Now when China, EU, Japan, South Korea are in and 127 countries are considering or have adopted net zero targets, the pressure should come from the entire coalition.

According to CNN, China, the US, EU, Japan South Korea -- two thirds of the world economy.

So, the United Natoins should calculate what each country should do, for drag the temperature 0.3 degrees down. It should send it to all countries and the countries should responde what they neeed for do it.

For example the, organization America's pledge calculated that with federal support the USA can reduce its GHG emissions by 49% by the year 2030. So, it should be proposed as a target to United States. The same about each country in the world.

 Of course countries who did notdo anything or almost anything should do more. Of course other circumstances should be also taken into account.

And than all the climate active countries should say that if some country will implement - we will help and if not - boycott.

I think it really can work. And I think climate activists should demand it. Organize some #ClimateStrike or #PeoplesClimateMarch in the day of Biden inauguration and in the day of the summit.

מה הדרך הטובה ביותר לפעול לארגוני הסביבה כדי לעצור את משבר האקלים (מאמר דעה)

גילוי נאות: המאמר משקף את דעותיו של הכותב בלבד.

בזמן האחרון יש הרבה ויכוחים לגבי פעילות ישירה והאם כדאי לעבור על החוק ולהעצר בפעילויות מחאה אקלימיות. אני רוצה  לומר את דעתי בנושא.

כבר הרבה זמן שארגון "המרד בהכחדה" מארגן פעילויות ישירות שונות. באופן כללי, לדעתי, היעדים שמציב הארגון הזה, נכונים יותר מהיעדים של הארגונים האחרים: הורדת הפליטות ל 0 עד 2025 נכונה יותר מאשר הגעה ליעד זה ב 2050. הכרזת מצב חרום אקלימי היא פשוט הוכרה במציאות. הקמת אסיפות עממיות לטיפול במשבר האקלים היא בעצם דרישה לתקן את מערכת הבחירות כי מי ששולט במדיניות האקלימית שולט במדינה. ובאמת מערכת הבחירות שלנו היא לא דמוקרטית : יש יותר סיכוי להיבחר ככל שיש למועמד יותר כסף ובמקרים רבים השיטה היא העדפה לאזורים אחדים על פני אחרים. לדוגמה בארצות הברית לתושב אלסקה יש השפעה גדולה פי עשרות מלתושב קליפורניה בבחירות לסנאט.

לעומת זאת השיטות שלהם של פעילות הכוללת הפרת סדר ציבורי, סכסוכים עם משטרה ומעצרים לא נראת לי כטובה ביותר בגלל כמה סיבות.

1. לא נחוץ:

אינני חושב שהרס האקלים הוא באינטרס של בעלי ההון, אפילו לא של בעלי חברות הנפט הפחם והגז. זה מגדיל את כמותהכסף, אבל לאתמיד הגדלת כמות הכסף היא באנטרס של בן אדם. בדרך כלל רוב ארגוני הסביבה מתעלמים מהעובדה הזו ובכך בעצם מאותתים שגם הם נמצאים בשבי של התפישה השגויה לפיה "יותר כסף יותר טוב".

במציאות זה, לדעתי ברוב המקרים הפוך. יהיה ארוך לכתוב את כל ההוכחות אתמקד בכמה דברים רלוונטיים למשבר האקלים הנוכחי.

קודם כל יש מספר מקרים בהם דווקא העשירים סובלים יותר ממשבר האקלים:

א. ברוב המדינות העשירים הם אלה הגרים על חוף הים, זה נוף יפה ולכן נחשב ליוקרטי יותר. לכן הם גם נפגעים יותר מעליית פני הים במיוחד במדינות כמו ארצות הברית. העיר הרגישה ביותר לעלית פני הים היא מיאמי שהיא גם אחת הערים העשחרות ביותר, אותו הדבר אפשר לומר על ניו יורק , ונציה והרבה ערים אחרות. זה הגיע למצב שבו העשירים מתחילים לעבור משכונות חוף לשכונות רחוקות יותר מהים ובכך נהפכים בעצם לפליטי אקלים.

ב. במדינות עשירות העשירים גרים בדרך כלל בבתי עץ בפרברים ואילו העניים בבלוקים רב קומתיים מבטון במרכז. הבתים לעץ הם הרגישים ביותר להוריקנים, הצפות ושרפות. רק בשרפת ה "קמפ פייר" בקליפורניה נשרפו קרוב ל 20,000 בתים. הרבה אנשים נהרגו. אם להחשיב מספר נפשות ממוצע לבית כ 4 זה אומר שקרוב ל 80,000 נשארו ללא בית.

ג. לגבי אי החום עירוני. במדינות העניות כמו ניגריה או מלזיה העשירים בדרך כלל גרים במרכז היר או קרוב והעניים בפרברים. זה אומר ששם העשירים סובלים יותר מאי החום העירוני. במדינות עשירות זה הפוך כמו שנכתב בנקודה 2, אבל גם שם העשירים בדרך כלל עובדים במרכז העיר, בשעות היום כאשר ההבדל בטמפרטורות בשמש מגיע ל 20 מעלות. אפשר לומר שהמזגנים מבטלים את ההבדל, אבל דווקא ההשארות בחללים סגורים וממוזגים, היא אחת הסיבות העיקריות לתחלואה ולתמותה היום: אורח יים יושבני, זיהום תוך ביתי אשר במקרים רבים עולה זיהום חוץ ביתי. רק אורח החיים היושבני מול המסך הורג 5.3 מיליון בני אדם בשנה.

אפשר אומנם לומר שבכל מיקרה תוחלת החיים בניגריה קצרה יותר מתוחלת החיים בארצות הברית. זה נכון אבל אחוז האוכלוסייה הלוקה בדיכאון בארצות הברית גבוה הרבה יותר מאשר בניגריה. בשנים האחרונות מחלות הדיכאון עולות לארצות הברית כ 200,000 חיים בשנה ואפילו מקצרות את תוחלת החיים. כלומר נראה שהניגרים מאושרים יותר. אפשר לומר שאנשים בורחים מאפריקה לאירופה וארתות הברית ולא להפך. אבל כמות האנשם שבורחים מהבטון אל הטבע הרבה יותר גדולה וכניראה עוברת את המיליארד בשנה: תיירים, אנשים שעוברים מבתי אבן בעיר לבתי עץ בפרבר. ככל שהמשבר הסביבתי מחריף יש פחות ופחות אפשרויות לעשות את זה, אפילו פשוט לצאת החוצה.

קודם הרצון לקחת יותר ממה שצריך הוביל ליותר מידי תוצר אצל אחדים ופחות מידי אצל אחרים מה שגרם לבעיות ב 2 המיקרים. היום מה שהכלכעלה עושה זה לייצר כמה שיותר תוך כמה שפחות עבודה ולהעביר אנשיחם כמה שיותר מהעולם האמיתי לאשליות וירטואלות, כאשר אלה הן גם הסיבות המרכזיות לחלואה היום: הגוף האנושי לא יחזיק מעמד אם זה ימשך באותו הכיוון.

נוסף על כך הקפיטליסטים מונעים על ידי אידאולוגיה מסוימת, שהשיטה שלהם מביאה לפריחה וכך הלאה. הטרנד היתהפך בשנים האחרונות כאשר כמות הרעבים החלה לגדול ויעדיפיתוח ברקיימא מתרחקים ולפי המדענים לא יושגו עם הטרנד הנוכחי הקשור בהרס הסביבה ימשך.

בקיצור, אני חושב שצריך קודם כל להסביר לכל בעלי החברות האלה שבנושא זה לפחות יש אינטרס מובנה בשבילם לוותר על הכסף מגז, פחם ונפט. ניראה לי שפעילויות המרד בהכחדה הן לא הדרך הטובה ביותר לעשות את זה.

2. מסכן ולא רק את המוחים:

מחאות כאלה מסוכנות ולא רק למי שמישתתף לדעתי. כאשר חוסמים כביש, ניידות טיפול נמרץ, מכוניות מכבי אש, מכוניות משטרה לא יכולות להגיע ליעד במהירות הנדרשת וזה כמובן יכול להביא לתוצאות לא טובות. כאשר חוסמים מכוניות בטמפרטורה של 46 מעלות כמו שהיה בקיץ האחרון, יש סיכוי שלמכונית כלשהיא יגמר המצבר ואיתו גם המזגן ואז זה יכול להביא לתוצאות לא טובות למי שיושב בה. אומנם אני בעד למעבר לדגש על רפואה מונעת אבל לדעתי צריך לעשות את זה מתוך הסכמה של האוכלוסייה המושפעת. אפשר אומנם לומר שזה יציל כמותגדולה יותר של אנשים מאשר יהרוג אבל זו השקפה לא נכונה בה דגלים בעיקר דיקטטורים שונים, לכן אני חושב שהיא לא מתאימה.

מכיוון שלדעתי השינוי הנדרש יעשה במוקדם או במאוחר בכל מקרה (מהסיבות המוזכרות בנקודה 1 בין היתר), אין צורך בסיכון מיותר. אפשר לומר שאין זמן לחכות עד שהוא יעשה בכל מיקרה. אבל לדעתי יש פה משוואה שלפיה עוצמת הפעילות היא כחומרת המשבר. כלומר ככל שההשפעות נעשות חמורות יותר כך גם הפעילות נעשית למשמעותית יותר.

3. פחות יעיל:

עד כמה שאני יודע במחאות כאלה משתתפים פחות אנשים. לכן זה במקרים רבים פחות מגיע לתקשורת. גם ברמה העולמית הכי הרבה תקשורת היתה בשביתה העולמית בספטמבר, אשר היתה חוקית ובתאום עם השלטונות ואולי בגלל זה הביאה הרבה מאוד אנשים. גם בישראל אני חושב שמצעד האקלים, השביתה בספטמבר ובנובמבר הביאו יותר תקשורת מאשר פעילויות רבות של התפרצות בכנסים וכדומה. כאשר משתתפים מספר קטן של אנשים בפעולה רדיקלית זה עושה רושם כאילו שזה מעניין רק כמה קיצונים ולא רבדים רחבים באוכלוסייה.

בהפגנות שלא הפרו את הסדר הציבורי בחיפה השתתפו לא יותר מ 1,500 איש אבל זה הספיק כדי להגיע לתקשורת והשפיע על דעת הקהל. בכלל כמות סבירה של מפגינים יכולה לייצג כמות הרבה יותר גדולה של תומכים. בחיפה בסקרים 30% תמכו בפעילות לצמצום זיהום אוויר כמשימה עיקרית מצד ראש העיר. כניראה עוד יותר כמשימה משנית. כמות אנשים סבירה בהפגנה יכולה לשקף כמות הרבה יותר גדולה של אנשים אשר יצביעו למפלגה ירוקה יותר בקלפי.

לגבי הוצאת 3.5% מהאוכלוסייה לרחובות ומאבקי עבר:

זה נכון שכאשר יותר מ 3.5% מהאוכלוסייה יוצא לרחובות זה גרם בהרבה פעמים להצלחה במאבק. אבל זה לא בהכרח קרה בגלל שהפרו את החוק ואת הסדר הציבורי. היו הרבה מאבקים שהצליחו בלי זה וגם במאבקים בהם זה היה אף אחד לא אמר שזה מה שגרם להצלחה כי הם כללו גם דברים אחרים.

המאבקים הסוציאליים של הזמן האחרון הצליחו בהרבה בגלל סיבות שלא תמיד מוזכרות. לדוגמה המאק של מרטין לותר קינג הצליח בהרבה בגלל שעקב מיכון כבר לא היה צריך כל כך לנצל כוח אדם כדי לייצר רוחח כספי מקסימלי (אותו המיכון כמובן גרם להרס הסביבה) כך גם לגבי הרוב המוחלט של מאבקי העובדים למען זכויות סוציאליות.

המאבק של גנדי הצליח בהרבה בגלל שהבריטים העדיפו לנצל את ההודים באמצעות שימור השיטה הקפיטליסטית על ידי גורמים מקומיים וכך גם לגבי רוב המאבקים האנטי -קולוניאליסטיים.

המאבק נגד מלחמת וייטנאם הצליח בחלק גדול בגלל שלצד וייטנאם עמד הפוטנציאל הצבאי של הגוש הקומוניסטי ו הגוש הקפיטליסטי העדיף לשחוק אעותו באמצעות הטשה כאשר הוא ראה שהסוציאליזם לא מסתדר עם השאיפה לצמיחה כלכלית מקסימלית. זה מה שגרם בסופו של דבר וקריסת הגוש הקומוניסטי ובסופו של דבר ל "הצלחת" המאבק נגד חומת ברלין.

זה לא אומר שלמאבקים ציבוריים ובמיוחד לא אלימים אין כוח. להפך, אפילו באשור העתיקה דיקטטורת המלך נשענה על כך שרוב האשורים חשבו שמשטר זה מוצלח למטרת השוד המקסימלי של העמים השכנים. גם היום דיקטטורת הממון נשענת על כך שרוב האוכלוסייה חושב שצמיחה כלכלית זה טוב. אם רוב האוכלוסייה יחשוב אחרת - הרבה דברים ישתנו.

לגבי מחאה לא אלימה: הנשק במידה רבה הוליד את הקפיטליזם כי מדינה המבוססת על שאיפה לצמיחה כלכלית היתה יכולה להקים צבא מקצועי גדול יותר בעבר ולהרשות לעצמה טכנולוגיה צבאית משוכללת יותר היום מה שגרם לכך שהמדינות צידדו בצמיכה כלכלית גם כאשר זו גרצה במפורש לירידה באיכות החיים גם של האחרים. אחרי שזה נמשך בצורה הזו כמה אלפי שנים התגבשה האדאולוגיה הקפיטליסטית כפי שאנחנו מכירים אותה היום.

אבל אני לא חושב שדווקא הפרת הסדר והמעצרים הם הגורם שהביא להצלחה.

סיכום:
אם הייתי חי בתקופת ספרטקוס, הייתי מציע לעבדים להשמיד את כל הנשק בעולם בתורהתחלה מה שהיה משחחר אותם מהדיכוי. עכשיו כאשר יש סיכון ריאלי של השמדה כוללת, אני חושב שהדרך היעילה ביותר היא מצד אחד להסביר שפתרון המשבר הסביבתי הוא באינטרס של כולם גם אם פרושו פחות כסף ומצד שני להוציא לרחובות כמה שיותר אנשים מה שיותר נוח לעשות עם זה ללא הפרת הסדר הציבורי.

כל מה שנאמר כאן הוא די שונה מהתפיסות המופצות בכלי התקשורת לדוגמה ולכן המפורסמות ביותר, אבל אני מאמין במה שאני כותב.

הקשר בין משבר האקלים לבעיית הזיהום במפרץ חיפה

הרבה שואלים על הקשר בין משבר האקלים לבעיית הזיהום במפרץ חיפה. אז אני כותב את זה כניסיון לענות.

הפליטות הישירות והעקיפות מבתי הזיקוק

בתי הזיקוק והמפעלים הנלווים פולטים הרבה זיהום אוויר ופולטים הרבה גזי חממה. בתי הזיקוק עם לכלול את החלק שמייצר פלסטיק - כרמל אולפינים, מייצר כ 2.5 מיליון טון פחמן דו חמצני בשנה. את זה אפשר לראות במפל"ס שלהם באתר המשרד להגנת הסביבה.

מכיון שסך הפליטות של ישראל הן 80 מיליון טון בשנה זה יוצא משהו כמו 3%.

אבל התוצרים של בתי הזיקוק כמו בנזין, סולר, נשרפים אחר כך במנועים השונים. הפלסטיק עובר תהליכים במפעלי הפלסטיק וזה מייצר פליטה הרבה יותר גדולה. התחבורה אחראית על כ 23% מסך גזי החממה של ישראל וחלק גדול מהדלק מיוצר בבז"ן. מפעלי פלסטיק הם חלק גדול מהתעשייה. שינוע הדלקים, שינוע שריפה והטמנת הפלסטיק גם מביא לפליטות.

האם סגירת בתי הזיקוק תוריד את הפליטות?

אז, לכאורה, ברור שסגירת בתי הזיקוק תוריד בהרבה את הפליטות, בדיוק כמו את זיהום האוויר. יש בעיה אחת: במיקרה זה ישראל פשוט תוכל לקנות תזקיקים מוכנים מחו"ל, כלומר בית זיקוק אחר בחו"ל יגביר את התפוקה כדי למלא את הפער ומהמנועים ומפעלי הפלסטיק  תיפלט אותה כמות של פליטות רק שהבנזין והפלסטיק יגיעו מבית זיקוק מחו"ל.  יוצא לכאורה שבסך הכל הפליטות לא יקטנו. אותו הדבר לגבי זיהום האוויר.

בדיוק בגלל זה, ארגונים ומשרדי ממשלה שונים מנסים להתעסק עם צרכני הקצה - להעביר אנשים ממכוניות לאופניים, לסגור תחנות כוח על פחם, נפט או גז וכדומה. זה מצמצם את הפליטות במובן המיידי.

למרות זאת, סגירת בתי הזיקוק כנראה תביא להפחתה בפליטות שהוזכרו קודם וזה למה:

1. לא רק אנחנו פועלים לסגירת בתי הזיקוק. הלחץ קיים כמעט בכל המדינות האחרות בעולם. הלחץ יוצר שאיפה להשקיע בתעשייה בטוחה יותר שאין סיכוי שמישהו יפריע לה, כלומר למשהו נקי יותר.

2. תחרות בין בתי הזיקוק יוצרת ירידה במחיר התוצרים. ככל שיש פחות בתי זיקוק, פחות היצע,  המחיר עולה ויש יותר סיכוי שיעברו למשהו נקי יותר כי זה יותר זול.

3. כאשר יש בתי זיקוק יש לובי חזק שלהם בממשלה ובכנסת. הלובי הזה מונע לא רק סגירת בתי זיקוק או הוצאתם מריכוזי אוכלוסייה אלה גם שינוי בצרכני הקצה. לדוגמה העברת שבילי אופניים, מסלולים יעודיים לאוטובוסים או איסור על פלסטיק חד פעמי. אולי בין היתר בגלל זה בישראל יש פחות פעילות אקלימית מאשר בדנמרק. כאשר אין תעשייה המעוניינת בהמשך שימוש בדלקים פוסיעליים אין גם לובי כזה.

ההשפעות עליהם מדברים פחות

יש כמה השפעות עליהם מדברים פחות למרות זאת הם גם חשובים.

* בתי הזיקוק והזיהום הנגרם מהם גורמים לכך שאנשים רוצים להתגורר כמה שיותר רחוק מהם. לכן רוצים לכרות את יערות חיפה ולבנות במקומם שכונות. לכן עיריית קרית אתא בונה שכונות על השטחים הירוקים במזרח העיר. הדבר גורם לעלייה בפליטות כי עצים קולטים פחמן דו חמצני, אבל גם מגביר את אי החום העירוני יוצר אפשרויות למפולות בוץ (כי אין עצים על מדרונות הכרמל), ומגביר זיהום אוויר כי העצים קולטים אותו.

אם יסגרו את בתי הזיקוק, יפסיקו את הבנייה על השטחים הירוקים במפרץ חיפה ואת הבתים המתוכננים יבנו במקומם אפשר יהיה לבנות ב 20 שנה הקרובות בלי להרוס מטר אחד של שטחים ירוקים במפרץ חיפה. התכנון הוא לבנות עד 100,000 יחידות דיור, מה שיספיק ל 372,000 בני אדם, לפי ממוצע הנפשות במשק בית בישראל.

זה יכול להציל מיליוני עצים מה שלא רק יגרום לשיפור האקלים העולמי דרך קליטת פחמן דו חמצני, אלה גם לירידה בעומס החום באיזור, ירידה בזיהום האוויר וכך הלאה.


* בגלל שהאנשים רוצים לגור כמה שיותר רחוק מבתי הזיקוק השכונות נבנות בקצוות המטרופולין ולא באמצע. זה מאריך את המרחק בין הבית למקום הלימודים, העבודה, הבילוי, בתים של אנשים שרוצים לבקר. הדבר גורם ליותר פליטות מתחבורה. גם כי אנשים נוסעים יותר זמן וגם כי במקרה זה הם לא ילכו ברגל או על אופניים.

אפילו באטובוס קשה להשתמש למרחקים ארוכים כי לוקח לו יותר זמן לעצור בכל התחנות.

תהליך זה ממחזר את עצמו. ככל שלאנשים יש יותר מכוניות, הם צריכים יותר חניות וכבישים.יותרכבישים כי המכוניות יוצרות פקק וצריך לבנות מעקף. כאשר יש יותר חניות וכבישים צפיפות הבנייה נמוכה יותר. זה יוצר מרחק גדול יותר בין הבית למקום העבודה, הבילוי, הלימודים וכדומה והתהליך חוזר על עצמו.

שינויי האקלים מגבירים את זיהום האוויר
שינויי האקלים בעצמם גובים מחיר גבוה בישראל. מדובר בתחלוה ותמותה ממחסור במגנזיום במים מותפלים שאליהם נאלצנו לעבור בגלל הבצורת, מעומס חום ומהגברת זיהום האוויר.

הגברת זיהום האוויר כמובן מסוכנת יותר באזורים בהם הוא גם ככה גבוה, כמו במפרץ חיפה. לכן הפחתת זיהום האוויר, הוצאת מפעלים מזהמים מריכוזי אוכלוסייה, חשובה גם כהסתגלות לשינויי האקלים (אדפטציה).