16.9.2010
תנו גז לדורות הבאים - כתבה מאת אבי דבוש בעתון The Marker
ההכנסות מהגז תמר ובסיכוי גבוהה לויתן ויתכן שגם מתגליות נוספות יכול לעבור לטייקונים ולחברות מחו"ל או לאזרחי ישראל
כסף לתאגיד בין בינלאומי ברור שאינו מגיע לארץ, כסף לטיקון ישראלי גם הוא אינו מועיל במיוחד משום שהטיקון יכול להשקיעו בחו"ל וחלק גדול מהוצאותיו הפרטיות הם בחו"ל כגון מטוסים פרטיים בתים כמו הארמון של לבייב באנגליה מכוניות מיבאות שיזללו דלק מיובא...
לכן הכנסות שמגיעות לממשלה מתפזרות יותר בין האזרחים אפילו אם יופנו למנגנון ציבורי מנופח. אבל כמובן ביזבוז כספי הציבור אינו הדרך המיטבית להשתמש בהכנסות מהגז ובזה עוסק המאמר של אבי.
16.9.2010 אבי דבוש The Marker
בעניין זה קיימת קואליציה רחבה להגדלת הכנסות המדינה
אני מודה: היחסים שלי עם הגז הטבעי אינם פשוטים. הם הולכים לתחילת העשור הקודם, סביב המאבק בתוכנית להקמת תחנת כוח פחמית. אלה היו ימי ראשית הגז הישראלי, כאשר ים תטיס החלה בקידוחים שלה מול מימי אשקלון.
היה מפתה אז להתייחס לגז הטבעי כחלופה המרכזית לתחנה פחמית. הגז הטבעי, דלק פוסילי מזהם בפני עצמו, אבל פחות, היה אמור למלא את החזון של משק אנרגיה חסכני, התלוי באנרגיות מתחדשות. מאז עברו גלונים רבים של גז בצינור הימי ובשנה האחרונה זכינו לתגליות גז אדירות. התגליות בקידוחי תמר ואולי גם לווייתן מחדדות שאלות ערכיות: הכוונה היא להשקעת משאבים חברתיים וסביבתיים מסיבייים, ניצול משאבי הטבע ושאלת הדורות הבאים.
מאות מיליארדי השקלים שנחים להם בדמות גז ונפט בקידוחים החדשים, יכולים להגדיל את השמיכה הפיננסית הישראלית, המרוטה והקצרה תמיד. המשאבים הנוספים יכולים לשמש לצמצום פערים חברתיים, באמצעות השקעה בדיור, חינוך ותשתיות תעסוקה. הם יכולים גם לשמש כהשקעה למען הדורות הבאים בהפיכת משק האנרגיה הישראלי, בתוך שני עשורים, למשק הנשען, בעיקר, על אנרגיות מתחדשות. כל זה דורש שינויים באופן חלוקת ההכנסות מרווחי הגז והנפט.
המודל הנורווגי יכול להוות מגדלור ודוגמה למשטר חלוקת הכנסות שייצר קרן חברתית בהיקף אדיר של קרוב ל-500 מיליארד דולר, סכום המבטיח מימון רשת הרווחה הנורבגית לשנים רבות קדימה. בעניין זה קיימת קואליציה נדירה ברמה הפוליטית והאזרחית שיש להגדיל באופן משמעותי את הכנסות המדינה מרווחי הגז והנפט.
הזירה הרלוונטית כרגע היא ועדת ששינסקי, הבוחנת את ההיבטים הפיסקליים של הנושא. חברי הוועדה צפויים להגיש הצעה להגדלת הכנסות המדינה, באמצעות הגדלת התמלוגים או באמצעות מודל מיסוי מחודש. המלצות כאלה יעבירו את כובד המשקל לזירה הפוליטית, לצורך החלטות ממשלה וקידום חקיקה בנושא.
אסור שנסיק מכך שתפקידו של הציבור הוא רק לעקוב אחרי תהליכים שקופים ורציונליים, שיביאו לידי מיצוי דיון המביא בחשבון את האינטרסים והשיקולים השונים, אשר בסופו תתקבל ההחלטה הרצויה. אל לנו לשכוח כי ניסיונה של ממשלת שרון להגדיל את הכנסות המדינה ב-2002 נתקל במתקפה מוצלחת חסרת תקדים של אנשי לובי ומשפטנים מטעם חברות האנרגיה.
לגיטימי שחברות האנרגיה יבקשו לשמר את רווחיהן העצומים. בעייתי ביותר שאנחנו, כאזרחים, נפקיר את הזירה ולא נשמיע את קולנו כדי להשפיע על מקבלי ההחלטות.
הכותב הוא מנהל התוכניות בשתיל, מבית הקרן החדשה לישראל
בגרנלנד רואים את שינויי האקלים אבל הפחתת הפליטות זה כבר מוגזם
מסיבת עיתונאים של המועצה הארקטית בוועידת קופנהגן לכבוד דוח חדש ומעודכן על מצב הקרח בעולם כולל ההימליה. בקצרה המצב חמור יותר מהדוח של ה-IPCC משנת 2007 אשר הסתמך על מחקרים שפורסמו עד 2005 ולכן סבל מחוסר עדכון של 18 חדשים. (לאחר פרסומו של הדוח הגיעה המינימום של הקרח הימי בשנת 2007 שהפתיע בקוטנו יחד עם פתיחת המעבר הצפון מערבי)
2 מעלות בעולם פירושם עליה של 5 מעלות באזור הארקטי כפי שקרה בתקופה הבין קרחונית הקודמת אמיין Eemian כאשר פני הים היו גבוהים יותר ב-5 מטר מאשר כיום. (מה שלא מוזכר במסיבת העיתונאים היא העובדה שרמת ה-CO2 כיום מתקרבת ל-400ppmv ואילו באמיאן היתה פחות מ-300.)
החלק המעניין בסרטון הם ההסברים של נציג גרינלנד מדוע הפליטות של גרינלנד צריכות לעלות בצורה משמעותית. אם נרצה לעצור את שינויי האקלים כל העולם יצטרך לפחית את הפליטות. למרות שכיום הפליטות של גרינלנד שוליות ביחס מדינות גדולות הפליטות של גרינלנד עדיין גדולות יותר מהפליטות של כל אזרח קנדי או אמריקני. בכל מקרה גרינלנד היא דוגמה מצוינת לשאר מדינות העולם שמסכימות לצורך להפחתת הפליטות אבל לא מוכנות לשום מאמץ או חוסר נוחיות (לפעמים מדומה) הדרוש כדי להגיע להפחתה משמעותית. לגרינלנד יש מספר תרוצים
גרינלנד (אשר נמצאת בתהליך של קבלת עצמאות מדנמרק) היא מדינה מתפתחת
כיום 40% מהתקציב הממשלתי מקורו בסיוע של דנמרק וכדי להחליפו יש צורך בהכפלת הפליטות
- הדרישה העולמית הגוברת לחומרי גלם ביחד עםשינויי האקלים שמביא לנסיגת הקרח יוצרים הזדמנות לגרינלנד שלא הוגן יהיה לדרוש מימנה לוותר עליה בעוד שמדינות אחרות ניצלו הזדמנויות לפיתוח בעבר.
לכן גרינלנד תתיפתח בצורה אחראית ואקולוגית, ומשום כך היא מוכנה להפחית את הפליטות הביתיות ביחס לשנת 2007 (כמדומני)
הסרטון נמצא באתר של
UNFCCC - United Nations Framework Convention on Climate Change הגוף האחראי להסכמי (או חוסר הסכמי) הפחתת הפליטות . באתר יש סרטונים נוספים שהם מקור ראשוני להבנת שיחות האקלים.
United Nations Climate Change Conference, Dec 7 - Dec 18 2009 Copenhagen
הדוח המדובר
pdf
A call for action
A report commissioned by Nobel Peace Prize laureate Al Gore
and Norway’s Minister of Foreign Affairs Jonas Gahr Støre
© Centre for Ice, Climate and Ecosystems, Norwegian Polar Institute
Polar Environmental Centre, NO–9296 Tromsø, Norway
ice.npolar.no
מקור לרמת ה-CO2 בעבר שימו לב לזמן שעבר בין הגעת המאמר Received לנייצ'ר לאישורו Accepted
High-resolution carbon dioxide concentration record 650,000–800,000 years before present - Lüthi etal
Nature 453, 379-382 (15 May 2008) | doi:10.1038/nature06949; Received 12 October 2007; Accepted 17 March 2008
15.9.2010
פעיליי גרינפיס עולים על אסדת קידוח ליד גרנלנד (STENA DON)
פעיליי גרינפיס עולים על אסדת קידוח (STENA DON) ליד גרנלנד ומקימים מחנה תלוי מתחת לסיפון האסדה. גם על היבשה לטפס ולהקים מחנה תלוי כזה זה אתגר וכאן נוסף האתגר הימי וחוסר הנגישות לאסדה למטרות תיכנון והכנה. לאחר הסרטון הזה יוטיוב יוביל אתכם לסרטונים המראים את פעיליי גרינפיס תלויים בין הסיפון לים. אם אתם תורמים לגרינפיס אז יש תמורה.
תוכלו גם לחתום על עצומה נגד קידוח באזור הארקטי
Help us stop dangerous oil drilling in the Arctic
אל גרינפיס ישראל ולעדכונים שוטפים
בנוסף תוכלו לצטרף לקריאה מנכ"ל גרינפיס בפניה אל מנכ"ל פייסבוק: הצהירו: אנו לא חברים של הפחם
אם אתם חברים בפיסבוק קשרו את עצמכם like אל Greenpeace Mediterranean - Israel
11.9.2010
על מכחישים ומהנדסים: חיים בהכחשה - כאשר ספקן אינו מטיל ספק מאת מיקל שרמר עם תוספת קטנה עבור מהנדסים אוירונאוטים
האם יש דמיון בין מכחישיי שואה למכחישי שינויי האקלים?
לדוגמה בין גבי אביטל מיודענו לבין מכחישי השואה? כמובן גבי אינו מכחיש שואה אבל הכוונה בשאלה האם יש תכונות משותפות למכחישים השונים? למרות השוני בנושאי ההכחשה?
לפי מייקל שרמר במאמר שהתפרסם ב-NewScientist יש קווי דמיון בין המכחישים השונים מכחישיי: אבולוציה, איידס, חיסונים, שואה, אקלים....
למרות רצונם של מכחישיי שינויי האקלים להיקרא ספקנים הם ראויים לתואר מכחישים והאסוציציה למכחישיי השואה בהחלט במקומה.
Denying History: Who Says the Holocaust Never Happened and Why Do They Say It?
הכחשת ההיסטוריה: מי אומרים שהשואה מעולם לא התרחשה ומדוע הם אומרים זאת.
מומלץ ע"י יהודה באואר מבכירי חוקרי השואה בעולם וע"י ג'ארד דיימונד שסיפרו התמוטטות הופיע באחד הפוסטים בבלוג זה
בנוסף מייקל יסד עתון בשם סקפטיק וכתבות שלא מתפרסמות בסיינטיפיק אמריקן
למה בתור דוגמה אביטל ולא מכחישי שינויי אקלים אחרים בארצנו?
א. משום שהוא במעמד מדען ראשי.
ב. משום שהינו הארסי ביותר בין המכחישים בארץ מקשר ביין הירוקים לשינאת ישראל ובין מדעני האקלים לחמדנות ושקרים. ומשום תכונה שלי לקחת האשמות בשינאת ישראל באופן אישי. כמו יוסיריאן במלכוד 22 שלוקח באופן אישי את העובדה שהגרמנים יורים לעברו ומנסים להורגו.
ג. משום שלגבי גבי ברור כשמש שמדובר בהכחשה ולא באיזה דיון מדעי.
ד. משום שאנו מקבלים 2 הכחשות באדם אחד גם אקלים וגם אבולוציה.
ה. משום שאת המאמר הראשון על אביטל שהתחיל את תשומת הלב התקשורתית לאביטל פתחתי בהשוואה למכחישיי חיסונים ומכחישיי אידס וזה ממש משתלב עם המאמר של מייקל שרמר
ה. משום שהוא עדיין ממשיך להפיץ את דעותיו. למרות שלפי מישרד החינוך " ד"ר אביטל הבהיר בימים האחרונים כי מדיניות המשרד, כפי שהוצגה על-ידי שר החינוך במליאת הכנסת, מקובלת עליו ללא סייג ובהתאם לכך יפעל במסגרת תפקידו כמדען ראשי של משרד החינוך." הוא משחרר הצהרות לעיתונות שסותרות את הנלמד בבתי הספר.
ה. משום שאת המאמר הראשון על אביטל שהתחיל את תשומת הלב התקשורתית לאביטל פתחתי בהשוואה למכחישיי חיסונים ומכחישיי אידס וזה ממש משתלב עם המאמר של מייקל שרמר
ה. משום שהוא עדיין ממשיך להפיץ את דעותיו. למרות שלפי מישרד החינוך " ד"ר אביטל הבהיר בימים האחרונים כי מדיניות המשרד, כפי שהוצגה על-ידי שר החינוך במליאת הכנסת, מקובלת עליו ללא סייג ובהתאם לכך יפעל במסגרת תפקידו כמדען ראשי של משרד החינוך." הוא משחרר הצהרות לעיתונות שסותרות את הנלמד בבתי הספר.
מאת: מייקל שרמר 18 May 2010 ניו סינטיסט
מה ההבדל בין ספקן למכחיש?
כאשר אני קורא לעצמי ספקן,אני מתכוון שאני משתמש בגישה מדעית כדי להעריך טענות. ספקן אקלים לדוגמה בוחן טענות ספציפיות אחת אחר השנייה, בזהירות שוקל את הראיות לכול אחת , ואז מוכן ללכת בעקבות העובדות לכל כוון שיובילו.
מכחיש אקלים הוא בעל עמדה מוצקה מראש, וממיין את הנתונים תוך כדי "הטיה מאשרת" - הנטייה לחפש ולמצוא הוכחות מאשרות עבור אמונות קימות ולהתעלם או לנפנף את השאר.
סקפטיות היא חלק אינטגרלי מההליך המדעי, משום שרוב הטענות מתבררות כמופרכות. לברור את גרעיניי החיטה המעטים מהערמה הגדולה של המוץ דורשת התבוננות נרחבת, ניסוי זהיר, והסקה זהירה. מדע הוא סקפטיות ומדענים טובים הם סקפטיים.
הכחשה שונה. זוהי דחייה אוטומטית של טענה ללא התחשבות בעדויות לכך - לפעמים . הכחשתיות מונעת בדרך כלל, ע"י אידאולוגיה או אמונה דתית, כאשר המחויבות לאמונה מקבלת עדיפות לעדויות. ראשית האמונה, לאחר מכן העדויות לאמונה, והעדויות מנופות כדי להבטיח שהאמונה תשאר ללא פגע.
הכחשה בימנו מקושרת במרבית המקרים למדע האקלים אבל ניתן לפגוש אותה גם במקומות נוספים. לדוגמה ישנם אלו אשר אינם מאמינים ש-HIV גורם לאיידס. אחרים אומרים שהשואה לא התרחשה או דוחים עדויות מוחצות לאבולוציה. כולם ראויים לכנוי "מכחישים, משום שלא משנה כמה עדויות מונחות לפניהם הם ממשיכים להכחיש את הטענה.
למרות שההבחנה ביין סקפטיות להכחשה הינו ברור בעופן עקרוני, ההבחנה ביניהם בחיים היומיים יכולה להיות מסובכת. לדוגמה האופנה בחוגים מסוימים לכסות בזפת את כל מי שקורא תיגר על ה"קונסנזוס" של מדע האקלים כמכחיש ולהשליך אותו לערמת נוצות [זפת ונוצות לפי מסורת הלינץ' מארצות הברית]. האם אתה מאמין בשינויי האקלים? תשובה של כל דבר מלבד כן חד-משמעי ואתה בסכנת תיוג כמכחיש אקלים חסר תוחלת ולא רלוונטי, יחד עם שוללי שואה ואבולוציה.
אף על פי כן להציג שאלות כאלו כעניין של אמונה היא שטות. או שהעולם מתחמם או שלא ללא קשר כמה מאמינים בכך או לא. כאשר אני אומר "אני מאמין באבולוציה" או "אני מאמין במפץ הגדול" זהוא משהו שונה מאשר כאשר אני אומר, "אני מאמין בדמוקרטיה ליברלית" או "אני מאמין במס שטוח" [מס קבוע על ההכנסה ללא קשר לגודלה למשל 20ֵ% גם משכר מינימום וגם ממנכ"ל של בנק].
או שהאבולוציה והמפץ הגדול קרו או שלא: שני הנושאים יכולים, באופן עקרוני, למצוא את פתרונם עם יותר מידע ותאוריה טובה יותר. אבל השוואה למהי שיטת המיסוי או הממשל הנכונה איננה יכולה למצוא את פתרונה עם יותר מידע ותאוריה טובה יותר. אילו עמדות אידאולוגיות המבוססות על דיון סובייקטיבי. ליברלים מחויבים לחזון אחד אשל החברה יסדרו עדויות לתמיכה באמונות הפוליטיות שלהם, ואילו שמרנים יגנו על תמונת עולמם. שני הצדדים ספקניים לגבי העמדות של הצד השני, שניהם דוחים מידע אשר סותר את תמונת עולמם, ברוב המקרים הפולמוס מוכרע לא דרך ניסויי ובחינה של היפותזה אלא ע"י בחירות דמוקרטיות.
לפעמים קורא שאנשים מבלבלים בין שני הסוגים האלו של שאלות - מדעי ואידאולוגי. לפעמים הבלבול מכוון. מכאן דרך פרקטית אחת להבדיל ביין ספקן לבין מכחישן היא המידה שהם מוכנים לעדכן את עמדותיהם כתגובה למידע חדש. ספקנים משנים את דעתם. מכחישנים רק ממשיכים להכחיש.
לא מאמינים אמתיים (מכחישנים)
הכחשת שינויי האקלים
בקצרה: התחממות גלובלית היא או (1) לא אמיתית (2) לא נגרמת בידיי האדם או (3) חסרת חשיבות.
מקור: יח"ץ PR של תאגידים בשנות ה-90 המוקדמות אשר התחזה לגראס רוטס [במקור: Corporate astroturfing]
קוראים: לעצמם ספקני אקלים
השפעה: *****
הכחשת האבולוציה
בקצרה: האבולוציה היא קנוניה אתאיסטית כדי לחתור תחת הדת.
מקור: המאה ה-19, מחודשת ברציפות
קוראים לעצמם: בריאתנים או תומכי תכנון אינטליגנטי
השפעה: ****
הכחשת השואה
בקצרה: ההרג ההמוני והשיטתי של יהודי אירופה בידיי גרמניה הנאצית הוא מפוברק, או לפחות הגזמה פראית .
מקור: סוף שנות ה-40
קוראים לעצמם: מעדכני השואה Holocaust revisionists
השפעה: *
הכחשת איידס
בקצרה: וירוס ה-HIV הוא (1) לא קיים (2) לא גורם לאיידס
מקור: 1987 כאשר הביולוג פטר דואסברג מאוניברסיטת קליפורניה הטיל ספק בקשר בין HIV לאיידס בפרסום מדעי
קוראים לעצמם: AIDS truthers מהמילה אמת truth
השפעה: **
הכחשת 9/11
בקצרה: ממשלת ארצות הברית ארגנה או הייתה שותפה
מקור:
קוראים לעצמם: תנועת האמת של 9/11
השפעה: ***
הכחשת חיסונים
בקצרה:מונח גג לתנועה רבגונית שטוענת שחיסונים מסוימים הם או (1) לא עובדים (2) מזיקים
מקור: בסביבה מאז שיש חיסונים
השפעה: ***
הכחשת טבק
בקצרה:יש חוסר ודאות לגבי המדע שמקשר בין טבק לסרטן ראות
מקור: תעשיית הטבק שנות ה-70
השפעה: *
מיקל שרמר הוא המוציא לאור של המגזין סקפטי, בעל טור בסיינטיפיק אמריקן, פרופסור באוניברסיטת קלרמונט והכותב של: מדוע אנשים מאמינים בדברים מוזרים, מדוע דרווין משמעותי, וכמובן הכחשת ההיסטוריה: מי אומרים שהשואה מעולם לא התרחשה ומדוע הם אומרים זאת. וספרים נוספים סיפרו הבא "המוח המאמין"
מאמרים רבים שלו תורגמו לעברית
המאמר הוא חלק מ-Special report: Living in denial - 12 May 2010 - New Scientist
שמתייחס גם להכחשת שינויי האקלים במאמרים נוספים
וכעת למהנדסים
יחיא עייאש “המהנדס” שחוסל באמצעות פלפון ממולכד למד הנדסת חשמל, אבל לא רק הוא גם: מנהיג הרוצחים של סאדאת נשיא מיצרים חאלד שייח מוחמד (מהנדס מכונות), מתכנן הפיגוע במגדלי התאומים, מוחמד עטא, מתכנן ומפקד המבצע הזה, זייד ג'רה (הנדסה אורונאוטית), שותף לתכנון וביצוע, רמזי יוסף (מהנדס חשמל), שותף לנסיון קודם לפוצץ את המגדלים, ואחרון ברשימה החלקית (ולא חביב) נשיא איראן, מחמוד אחמדינג'אד (הנדסת תחבורה).
מסתבר שהקשר בין לימודי הנדסה לעיסוק בטרור גדול יותר מהקשר בין טרור ללימודי דת אסלאמיים
פרופסור עמנואל סיוון מכנה זאת הלוך מחשבה הנדסי (engineering mindset) כפי שכתב ב"הארץ"
"אני נמנה עם אלה המייחסים את התופעה בראש ובראשונה למה שקרוי חשיבה הנדסית, או הלוך מחשבה הנדסי (engineering mindset). המושג מקפל בתוכו הנחה, שהועלתה במחקר הפסיכולוגי, כי הנדסה כנושא לימודי וכמקצוע נוטה למשוך את מי שרוצים לעסוק בוודאויות וגישתם לעולם מכניסטית בעיקרה, ולכן הם מתאפיינים בחוסר סובלנות רבה יותר לעמימות - תכונה המופיעה אצל קנאים למיניהם (דתיים כחילונים). בעלי חשיבה הנדסית מתאפיינים גם בתפישה שהחברה יכולה וצריכה לתפקד "כמו שעון" ובסלידה מפוליטיקה דמוקרטית המחייבת פשרות. מובן שמדובר בנטייה הסתברותית, ולא בהכללה סטראוטיפית. "
מסקנה ?
א. על השב"כ להקדיש תשומת לב מיוחדת ללומדי ההנדסה
ב. דווקא אנשים שבאים ממקום רציונלי כמו הנדסה אוירונאוטית בטכניון עלולים לפול לקנאות דתית.
גילוי נאות: הכותב הוא בן של מהנדס מכונות (למד בטכניון ועסק גם בטילים) שאינו קנאי דתי.
קישורים
Can university subjects reveal terrorists in the making? - opinion - 15 June 2009 - New Scientist למנויים
"The Black Butter flay Effect agrees to indemnify RBI and New Scientist against any claim arising from incorrect or misleading translation"
21.8.2010
כמה פרסומים חדשים
1 העלויות הנסתרות של האנרגיה - (כמה הפחם למשל עולה לנו) - מה העלות של כל הדברים שאינם נכנסים לתחשיב כמו זהום אויר.
בהוצאת האקדמיה הלאומית האמריקאית
ישנם פרקים על: חשמל, ביטחון בטיחות האספקה ותשתיות, חימום, ושינוי אקלים
בהוצאת האקדמיה הלאומית האמריקאית
ישנם פרקים על: חשמל, ביטחון בטיחות האספקה ותשתיות, חימום, ושינוי אקלים
Hidden Costs of Energy:
Unpriced Consequences of Energy Production and Use
Description
Despite the many benefits of energy, most of which are reflected in energy market prices, the production, distribution, and use of energy causes negative effects. Many of these negative effects are not reflected in energy market prices. When market failures like this occur, there may be a case for government interventions in the form of regulations, taxes, fees, tradable permits, or other instruments that will motivate recognition of these external or hidden costs.
The Hidden Costs of Energy defines and evaluates key external costs and benefits that are associated with the production, distribution, and use of energy, but are not reflected in market prices. The damage estimates presented are substantial and reflect damages from air pollution associated with electricity generation, motor vehicle transportation, and heat generation. The book also considers other effects not quantified in dollar amounts, such as damages from climate change, effects of some air pollutants such as mercury, and risks to national security.
While not a comprehensive guide to policy, this analysis indicates that major initiatives to further reduce other emissions, improve energy efficiency, or shift to a cleaner electricity generating mix could substantially reduce the damages of external effects. A first step in minimizing the adverse consequences of new energy technologies is to better understand these external effects and damages. The Hidden Costs of Energy will therefore be a vital informational tool for government policy makers, scientists, and economists in even the earliest stages of research and development on energy technologies.
The Hidden Costs of Energy defines and evaluates key external costs and benefits that are associated with the production, distribution, and use of energy, but are not reflected in market prices. The damage estimates presented are substantial and reflect damages from air pollution associated with electricity generation, motor vehicle transportation, and heat generation. The book also considers other effects not quantified in dollar amounts, such as damages from climate change, effects of some air pollutants such as mercury, and risks to national security.
While not a comprehensive guide to policy, this analysis indicates that major initiatives to further reduce other emissions, improve energy efficiency, or shift to a cleaner electricity generating mix could substantially reduce the damages of external effects. A first step in minimizing the adverse consequences of new energy technologies is to better understand these external effects and damages. The Hidden Costs of Energy will therefore be a vital informational tool for government policy makers, scientists, and economists in even the earliest stages of research and development on energy technologies.
.
.גם הגליון האחרון של סיינס מקדיש מספר מאמרים לאנרגיה
בתמונה גידול אצות בצינורות שקופים
Scaling Up Alternative Energy
- David Malakoff, Jake Yeston, and Jesse Smith Science 13 August 2010: 779.
Full Text » PDF »
News
- Richard A. Kerr Science 13 August 2010: 780-781.
Summary » Full Text » PDF » Podcast Interview » - Daniel Clery Science 13 August 2010: 782-783.
Summary » Full Text » PDF » - Robert F. Service Science 13 August 2010: 784-785.
Summary » Full Text » PDF » - Adrian Cho Science 13 August 2010: 786-787.
Summary » PDF » - Eli Kintisch Science 13 August 2010: 788-789.
Summary » Full Text » PDF » - Eli Kintisch Science 13 August 2010: 789.
Summary » Full Text » PDF »
Perspectives
- Chris Somerville, Heather Youngs, Caroline Taylor, Sarah C. Davis, and Stephen P. Long Science 13 August 2010: 790-792.
Abstract » Full Text » PDF » Supporting Online Material » Podcast Interview » - Tom L. Richard Science 13 August 2010: 793-796.
Abstract » Full Text » PDF » - René H. Wijffels and Maria J. Barbosa Science 13 August 2010: 796-799.
Abstract » Full Text » PDF »
Review
- Robin W. Grimes and William J. Nuttall Science 13 August 2010: 799-803.
Abstract » Full Text » PDF »
מסתבר שגם ב-Science אפשר למצוא טעויות בגרפיקה שמלווה את את אסופת המאמרים מצוין שהפחם יספיק לעוד 200 שנה טענה כזאת שסותרת את כל הידוע כיום על רזרבות הפחם צריכה להיות מגובה בהסבר מפורט מיכוון שליד התרשים יש רק רשימת מקורות באותיות זעירות כנראה שהמקור לנתון הוא בפרסום מלפניי מספר שנים שגם הוא הסתמך בצורה ישירה או בעקיפין על מק קולסקי וכך קיבלנו את הנתון של שנת 2002 שהיה 204 שנים הנתון האחרון הוא 119 שנים לסוף 2009 ירידה של רק 3 שנים משנת 2008 (122 שנה) כאשר עדיין כל הטענות לגבי שיא תפוקת הפחם שעשוי להגיע בשנים הקרובות תקפות לדוגמה: סין עדיין לא עדכנה את רזרבות הפחם מזה עשרות שנים למרות היותה המפיקה הגולה בעולם של פחם ולכן אפילו רק עידכון של הרזרבות בסין יוריד כמה שנים מהרזרבות. לפרוט - השגות לתחנה הפחמית החדשה באשקלון
לסיכום יצא הסיכום של 2009 של NOAA
הסיכום של 2010 יהיה חם הרבה יותר בינתיים יש ב-2010 שורה של חדשים החמים ביותר מאז תחילת המדידות. ויש סיכויי טוב (רע) ששנת 2010 תהיה השנה החמה ביותר מאז תחילת המדידות. לבחירתכם מגוון קישורים בהמשך כולל גרפיקה אנטראקטיבית תקציר והדוח המלא.
State of the Climate in 2009
National Oceanic and Atmospheric Administration
National Climatic Data Center
As appearing in the June 2010 issue (Vol. 91) of the Bulletin of the American Meteorological Society (BAMS).
Supplemental and Summary Materials
Do It Yourself: Key Climate Indicators
Key Climate Indicators provides interactive displays and access to data sets featured in the Kennedy et al. sidebar entitled "How do we know the world has warmed?" (found in Ch. 2: Global Climate, pages S26-S27).
Report at a Glance: Highlights (10 pages)
This supplement to the State of the Climate in 2009 draws upon materials from the larger report to provide a summary of key findings.
High Resolution (10.5 MB) | Low Resolution (2.4 MB)
High Resolution (10.5 MB) | Low Resolution (2.4 MB)
Full Report
Download Entire Document (218 pages)
- High Resolution (110.2 MB)
- Low Resolution (6.6 MB)
Download by Section
- Front Matter and Abstract (760 KB) [ Hi Rez (4.2 MB) ]
- Title page
- Author Affiliations
- Table of contents
- Abstract
- Introduction (520 KB) [ Hi Rez (1.6 MB) ]
Chapter 1 Figures - Global Climate (1.6 MB) [ Hi Rez (21.4 MB) ]
Chapter 2 Figures
- Summary
- Global Surface Temperature
- Hydrologic cycle
- Atmospheric circulation
- Earth radiation budget at top-of-atmospher
- Atmospheric composition
- Land surface properties
- Global Oceans (1.3 MB) [ Hi Rez (18.8 MB) ]
Chapter 3 Figures
- Overview
- Sea surface temperatures in 2009
- Ocean heat content
- Global ocean heat fluxes
- Sea surface salinity
- Surface current observations
- The meridional overturning circulation
- Sea level variations, 2009 annual assessment
- The global ocean carbon cycle
- Global ocean phytoplankton
- The Tropics (1.4 MB) [ Hi Rez (18.7 MB) ]
Chapter 4 Figures
- Overview
- ENSO and the tropical Pacific
- The Madden-Julian Oscillation
- Tropical cyclones
- Tropical cyclone heat potential
- Intertropical convergence zones
- Indian Ocean dipole
- The Arctic (1.1 MB) [ Hi Rez (13.2 MB) ]
Chapter5 Figures
- Overview
- Atmosphere
- Ocean
- Sea-ice cover
- Land
- Greenland
- Antarctica (716 KB) [ Hi Rez (6.1 MB) ]
Chapter 6 Figures
- Overview
- Atmospheric circulation
- Surface station observations
- Surface mass balance
- Seasonal melt extent and duration
- Sea-ice extent and concentration
- Ozone depletion
- Regional Climates (1.8 MB) [ Hi Rez (21 MB) ]
Chapter 7 Figures
- Overview
- North America
- Central America and the Caribbean
- South America
- Africa
- Europe
- Asia
- Oceania
- Seasonal Global Summaries (634 KB) [ Hi Rez (4.8 MB) ]
Chapter 8 Figures - References (801 KB) [ Hi Rez (4.4 MB) ]
How to cite the document
- Citing the complete report: Arndt, D. S., M. O. Baringer, and M. R. Johnson, Eds., 2010: State of the Climate in 2009. Bull. Amer. Meteor. Soc., 91 (6), S1-S224.
- Citing a chapter (example): Diamond, H.J.., Ed., 2010: The tropics [in "State of the Climate in 2009"]. Bull. Amer. Meteor. Soc., 91 (6), S79-106.
- Citing a section (example): Halpert, M., G. D. Bell, and M. L.Heureux, 2010: ENSO and the Tropical Pacific [in .State of the Climate in 2009.]. Bull. Amer. Meteor. Soc., 91 (6), S79-S82.
הירשם ל-
רשומות (Atom)