ועדת הכספים נדחתה ל-15:00
ישיבת עדת הכספים עמוסה 5 מצלמות וידאו ועוד לא ברור כמה עיתונאים.
לאחר שאתמול ירדו הטיקונים והיחצנים אישית על חבריי כנסת עד שלוש לפנות בוקר
08:27 | 23.3.2011 מאת צבי זרחיה
במזנון יושבים נציגי חברות הגז עם 12 לוביסטים ■ במסדרונות מתרוצץ מנכ"ל דלק אנרגיה ומנסה לשכנע חברי כנסת לתמוך בעמדתו ■ הגיאולוג של גבעות עולם מתפרץ לעבר נציגי האוצר: "אתם הורסים את ביטחון המדינה" ■ נציגי חברות הגז מציעים דיל, ונענים בשלילה ■ שטייניץ נוסע לטבריה לפגוש בביתו את הח"כ המתנגד, ציון פיניאן ■ יום לפני אישור חוק ששינסקי בוועדת הכספים - כך נראה מסע הלחצים בכנסת
הכתבה ממסתימת בשעה חמש אבל הסיפור לא נגמר
דה מרקר ודוב חנין טוענים שביבי מתכוון להוסיף הקלות ברגע האחרון.
07:01 | 23.3.2011 אבי בר-אלי
כדי לרצות את חברי מפלגתו לוחץ ראש הממשלה להכניס ברגע האחרון שלושה שינויים בחוק ששינסקי: הבטחת ריבית להוצאות חברות הגז, הצמדת ההיטל למס חברות והארכה של המועד האחרון שבו יוזרם הגז מתמר ■ ניתוח TheMarker
המשקיעים הקטנים
נדפקים בכל מקרה. ההסכם עם של המשקעים הקטנים עם החברות נותן מראש 20%-10% מההכנסות לחברות ואז יורדות ההוצאות ואז דמי נהול הפעלה שמנים ןסכורות של מליונים כעת מחלקים את הרווחים בין החברות למשקיעים הקטנים. ואז אם נשאר משהו. (לדוגמה מרי B הרוויח יפה אבל בחשבון ללרשויות המיסים שהוא כנראה גם החשבון למשקעים הקטנים נרשם הפסד) כעת לפי טענתם לאחר ששהחברות הגדולות לקחו את חלק הארי המדינה לוקחת מהם עוד 78%-86% שזה הרבה יותר ממה שהמדינה לוקחת מהחברות.
אם זה החישוב יתכן שאחוזי הרווח של המשקיעים הקטנים יהיו פחות מ-10% ויש טעם לטענתם.
הערה לא בדקתי וירדתי לעומק הנושא בכל מקרה מהרווח 36% מתמר ו-40% מלויתן הולך לנובל אנרג'י מאמריקה. כמובן מדובר לאחר רווח המפעיל שהולך לנובל אנרג'י לכן אנני בטוח מה האנררגיות הטובות שנובל מביאה אבל ברור שהיא לוקחת מכאן את חלק הארי של ההכנסות שישארו לאחר שהממשלה תיקח את חלקה. ובעזרת חשבונאות יצירתית אולי גם לפני שהממשלה תיקח את חלקה.
סיכון פוליטי
אחת הטענות נגד העלאת חלק המדינה היא הטענה שצריך להתחשב משום הסיכון הגבוה בישראל. בחוברת האחרונה של הפורום לפעולה אזרחית מופיע הגרף הבא אשר לקוח מהמצגת של צ'ק דוידסון יו"ר ו-CEO יוני 2010 (עוד פיגוע? שמועה על אוטובוס בבניניי האומה)
למצגת המלאה
ככול הנראה יש סיכויי יותר מסביר לכך שההצעה תעבור בועדת הכספים.
בינתיים שמעתי טיעון מעניין מלוביסטית של נובל
הצעת החוק אינה תואמת למסקנות של שישנסקי והיא מרעה אותן משמעותית.לא בררתי. טענה נוספת היא שבועדה לא רוצים להקשיב לחברות וממהרים להעביר את החוק תוך שבועיים לפניי הפגרה. וראוי היה לדון בנחת אבל בינתיים כנראה פיתוח השדה לא היה מתקדם לכן ההצעה היתה מעשית רק אם היו דואגים לפיתוח מידי של נועה. וזה ניתן היה לעשות רק באמצעות איום מפורש תפתחו או תחזירו.
נכון ל-6 בערב הדיון בוועדה עסק בקרן שאמורה לקום לשימוש והשקעה בתגמולים מהגז כדיי שלא נחטוף את המחלה ההולנדית
חזרה לרשימת העיקרים של פורום פעולה אזרחית לפי האתר של פרום פעולה אזרחית
אחת הטענות נגד העלאת חלק המדינה היא הטענה שצריך להתחשב משום הסיכון הגבוה בישראל. בחוברת האחרונה של הפורום לפעולה אזרחית מופיע הגרף הבא אשר לקוח מהמצגת של צ'ק דוידסון יו"ר ו-CEO יוני 2010 (עוד פיגוע? שמועה על אוטובוס בבניניי האומה)
ישראל מיוצגת ע"י העמודה אדומה הרביעית משמאל בקצה הבטוח של הסקלה
למצגת המלאה
ככול הנראה יש סיכויי יותר מסביר לכך שההצעה תעבור בועדת הכספים.
בינתיים שמעתי טיעון מעניין מלוביסטית של נובל
הצעת החוק אינה תואמת למסקנות של שישנסקי והיא מרעה אותן משמעותית.לא בררתי. טענה נוספת היא שבועדה לא רוצים להקשיב לחברות וממהרים להעביר את החוק תוך שבועיים לפניי הפגרה. וראוי היה לדון בנחת אבל בינתיים כנראה פיתוח השדה לא היה מתקדם לכן ההצעה היתה מעשית רק אם היו דואגים לפיתוח מידי של נועה. וזה ניתן היה לעשות רק באמצעות איום מפורש תפתחו או תחזירו.
נכון ל-6 בערב הדיון בוועדה עסק בקרן שאמורה לקום לשימוש והשקעה בתגמולים מהגז כדיי שלא נחטוף את המחלה ההולנדית
חזרה לרשימת העיקרים של פורום פעולה אזרחית לפי האתר של פרום פעולה אזרחית
יולי 2010 | תמוז תש"ע
תקציר עקרי הדברים
מאגרי הגז הטבעי העצומים שהתגלו לאחרונה מול חופי ישראל שייכים לאזרחי המדינה ולא לחברות האנרגיה. הכמויות העצומות של הגז, עשויות להניב הכנסות של כשלוש מאות מיליארד דולר (033 מיליארד דולר!). סכומי עתק אלה הם הסיכוי הגדול של החברה הישראלית. בעזרת המשאבים העצומים שהתגלו, יכולה מדינת ישראל לבנות כאן חברה טובה יותר ולהבטיח עתיד טוב יותר לכל אזרחיה.
בניהול נכון של האוצר שהתגלה, יכולה מדינת ישראל לשפר באופן משמעותי את איכות חיי כל אזרחיה. בתכנון זהיר ואחראי, אפשר יהיה להעלות באופן משמעותי מאד את הרמה והאיכות של מערכות החינוך, הבריאות והרווחה, לשפר באופן דרמטי את איכות חייהם של כל הגמלאים והקשישים, לבנות דיור ראוי לבודדים ומשפחות, לשקם את ההשכלה הגבוהה, לאמץ מדיניות לאומית לתעסוקה, להגן על הסביבה, לפרוש מערכת תחבורה ציבורית מודרנית בכל הארץ ועוד.
זה כבר לא חלום. אבל לשם כך צריכה הכנסת לשנות חוק מיושן בן 43 שנה, והממשלה צריכה להשתחרר מהתפיסה שהתעשרות בלתי מרוסנת של בעלי הון על חשבון רווחתם של כלל האזרחים – אינה דבר טבעי וחיובי.
אבל זה גם יכול להישאר חלום. כי חברות האנרגיה חושבות שרובו של הכסף הזה לא שייך לציבור, אלא להן. אם לא ישונה "חוק הנפט" שלא עודכן מאז משנת 1952, יקבלו אזרחי המדינה רק רבע מהעושר העצום שהתגלה לאחרונה, ואילו רוב הכסף, יעשיר את אילי ההון.
ברוב מדינות העולם, מירב הרווחים מהפקת נפט וגז - בשיעור שבין 43% ל-73% - מגיעים למדינה.
אך דווקא אזרחי ישראל נמצאים בתחתית רשימת הנהנים מאוצרות הטבע של ארצם. ברוב המדינות, שבהן מירב הרווחים מגיעים לציבור – מסתפקות חברות האנרגיה בממוצע ב-20%-30% מהרווחים, הנחשבים לתגמול גבוה והוגן מאד. כך נוהגות המדינות בעולם, ממשלות סוציאל-דמוקראטיות וממשלות שמרניות וקפיטליסטיות כאחד – כי כולם מכירים בבעלותו ובזכויותיו של הציבור על משאבי הטבע של
המדינה.
פורום פעולה אזרחית, יוצא למאבק ציבורי שנועד להבטיח כי רוב ההכנסות הצפויות מתגליות הגז הטבעי והנפט יגיעו לקופה הציבורית. המאבק יתמקד גם ביצירת מנגנונים, על-פי מודלים שנוסו בהצלחה בעולם, שיבטיחו הפניית הכסף הזה ליעדים חברתיים שיוגדרו מראש בחקיקה.
ממשלת ישראל כבר ניסתה לשנות את החוק בכנסת, עוד בשנת 2332, אך טורפדה ע"י מסע לחצים אגרסיבי של חברות האנרגיה. לאחר הכישלון ההוא, צוטטה אישיות משפטית בכירה שהודתה: "אנחנו
2
www.israel-restart.com
www.israel-restart.com
נופלים בכל פעם, לא כשמדובר בחוק הביטוח הלאומי. אנחנו נופלים בכל פעם רק כשמדובר במפיקי נפט, ולא בגלל שאנחנו לא צודקים".
בדיוק כמו לפני 6 שנים, עולים שוב קולותיהם של מנהלי חברות האנרגיה ועורכי הדין שלהם, הזועקים את זעקתו של הקוזאק הנגזל. שוב הם נערכים למערכה במסדרונות הממשלה והכנסת כדי להגן על רווחי העתק שלהם – על חשבון הציבור. גם הפעם הם יעלו על בית המחוקקים, יפעילו לחצים, יפריחו סיסמאות, יפזרו חיוכים, איומים וחצאי אמיתות – בתקווה לצאת מנצחים פעם נוספת, ולמנוע
מאזרחי ישראל את מה ששייך לנו בזכות ולא בחסד.
אלא שהפעם אזרחי ישראל לא מפקירים את המו"מ על גורל אוצרות הטבע של הציבור, בידי עורכי דין ולוביסטים של בעלי הון. הפעם אנו יוצאים למערכה ציבורית חסרת תקדים על שנוי חוק הנפט המיושן:
23% מהרווחים לחברות האנרגיה. 63% מהרווחים לציבור, יחד עם הקמת קרן לאומית אליה יוזרמו כל הכנסות המדינה מהקפת גז טבעי ונפט. קרן זו תהיה מעוגנת ומוגנת בחוק ותממן אך ורק תכניות מקיפות ומחייבות, שמטרתן יצירת מפנה חברתית-כלכלי בתחומי החינוך, הרווחה, התעסוקה, הדיור,
הסביבה והתשתיות.
בעמודים הבאים מוצגים בפניכם
הטעונים, הנימוקים, העובדות, המספרים, דוגמאות לנעשה בעולם, והסימוכין למאבק הציבורי על עתידה של החברה בישראל.
כמו כן, אתם מוזמנים לשאול כל שאלה שתעלה במסגרת הדיון www.israel- בסוגיות שעל הפרק, באמצעות אתר האינטרנט שלנו restart.com
תודה על תשומת הלב.
יולי 2010 | תמוז תש"ע
3
הזדמנות היסטורית או החמצה שתהיה בכייה לדורות
ההכנסות העצומות הצפויות מהפקת הגז הטבעי שהתגלה לחופי הארץ, טומנות בחובן סיכוי היסטורי עצום לחברה הישראלית. התנהלותה של ממשלת ישראל בחודשים הבאים תקבע האם אכן ימומש סיכוי חד פעמי זה, או אם יהיה כאן מקרה נוסף בו מוותרת המדינה על אוצרות הטבע של אזרחיה ועל רווחת הציבור – לטובת התעשרות בלתי מרוסנת וחסרת פרופורציה של אילי הון וברוני אנרגיה.
הסיכוי הגדול
חלוקה צודקת של הרווחים מהפקת הגז הטבעי - שהוא אוצר טבע השייך לאזרחי ישראל ולא לחברות האנרגיה - תניב לציבור סכום עתק, של מאות מיליארדי דולר (פירוט בהמשך). בניהול נכון של משאבים כספיים אדירים אלו, תוכל המדינה לשנות לחלוטין את פניה של החברה הישראלית, לפתור מצוקות רבות, לצמצם פערים, ליצור שוויון הזדמנויות לכל אזרחיה הלכה למעשה ולהזניק אותה אל עתיד טוב יותר .
בעזרת רווחי הגז הטבעי, תוכל ישראל לממן תכניות ארוכות-טווח ומקיפות לשדרוג איכותם, רמתם ונגישותם לכל האזרחים, של מערכות החינוך, הבריאות והרווחה, לשפר באופן דרמטי את איכות חייהם של כל הגמלאים והקשישים, לבנות דיור ראוי לצעירים ולמשפחות, לשקם את ההשכלה הגבוהה, לאמץ מדיניות לאומית לתעסוקה והשבה לעבודה, להגן על הסביבה, לפרוש מערכת תחבורה ציבורית מודרנית בכל הארץ ועוד.
המהפכה אמנם לא תתרחש בין לילה. אבל רק אם תשמרנה זכויות הציבור במשאבי הטבע השייכים לו, ומירב הרווחים מההכנסות על הפקת הגז הטבעי אכן יגיעו לקופה הציבורית, הרי שסכומי כסף אלו יאפשרו בסופו של דבר לשנות את פניה של החברה ולהפוך את ישראל למדינה עם איכות חיים גבוהה לכל אזרחיה
ללא יוצא מן הכלל. מאידך, ניהול לא מושכל של משאבים אלו עלול להביא לפגיעה קשה ולהרס הכלכלה הישראלית, כפי שארע בעבר למספר מדינות בעולם (פירוט בהמשך).
מאבק אזרחי
האם תדע ישראל לנצל את ההזדמנות ההיסטורית או שמא תחמיץ אותה? הדבר תלוי בהתנהלות הכנסת והממשלה בחודשים הבאים - אך בעיקר תלוי ביכולת הציבור להתארגן היטב למערכה ארוכה ולהגן על השייך לו.
המאבק האזרחי שאנו יוזמים בימים אלה אינו מאבק על ליטרת הבשר – כי אם מאבק על עתידה של החברה בישראל. המאבק נועד להיות עזר שכנגד חברות האנרגיה - שלא יבחלו באמצעים כדי לגרוף לקופתן את מירב הרווחים מההכנסות על הפקת משאבי הטבע של ישראל, על חשבון הציבור. מטרת המאבק שלנו היא להעלות באופן משמעותי את חלקה של המדינה בהכנסות מאוצרות הטבע שלה, ולאמץ מודל מתקדם לניהול משאבים אלו - על בסיס מודלים מצליחים שכבר הוכיחו עצמם ברחבי העולם – אשר יבטיח כי יעשה בהם שימוש נכון, אך ורק לרווחת הציבור, ויגן עליהם מפני גחמות מזדמנות של המערכת הפוליטית.
4
במה מדובר ולמי זה שייך?
מול חופי ישראל קיימים מאגרים עשירים מאד של גז טבעי
הגז הטבעי הוא אחד ממקורות האנרגיה החשובים בעולם המודרני, גם משום היותו נקי יותר לסביבה. במדינות אשר ידעו לנהל משאב טבע זה בחוכמה, גילוי מאגרי גז טבעי ונפט בכמויות גדולות הניב הכנסות בסדרי גודל עצומים, אשר שינו כליל את פני החברה.
בישראל, התגלה לראשונה בשנת 1999 מאגר גז בסדר גודל מסחרי, מול חופי אשקלון (בקידוח המכונה "ים תטיס"), אשר הפקתו החלה בשנת 2004. בשנת 2009 התגלה מאגר נוסף קטן יותר ("דלית 1") ומאגר ענק מול חופי חדרה ("תמר 1"). ביוני 2010, פורסמו ממצאי סקר סיסמי לפיו קיים סיכוי גבוה ביותר להמצאות מאגר נוסף המכונה "לוויתן", הגדול בהרבה מקודמיו (בעוד שבסקרים שהביאו לגלוי הגז במאגר "תמר", הצביעו הממצאים על סבירות של 30% - הרי שבשדה "לוויתן" מצביעים הממצאים על סבירות של 50% למציאת גז, שנחשבת גבוהה מאד בענף חיפושי הגז והנפט). רשיונות החיפוש וההפקה במאגרים אלו נמסרו ע"י המדינה לקבוצת דלק, ולחברות רציו, ישרמאקו ונובל אנרג'י.
ההכנסות הצפויות ממאגרי הגז שנמצאו עד כה מול חופי ישראל: מאגר לוויתן* 80 מיליארד דולר התגלה בשנת 2010 453 מיליארד מטרים מעוקבים מאגר תמר 42 מיליארד דולר התגלה בשנת 2009 238 מיליארד מטרים מעוקבים מאגר דלית 2.5 מיליארד דולר התגלה בשנת 2009 15 מיליארד מטרים מעוקבים מאגר ים-תטיס 5 מיליארד דולר התגלה בשנת 1999 33 מיליארד מטרים מעוקבים
*הערכה מבוססת
המכון הגיאולוגי האמריקאי8 מול חופי ישראל יש גז טבעי בשווי 033 מיליארד דולר
בחודש מרץ 2010 פרסם המכון הגיאולוגי האמריקאי (USGS) ממצאי סקר עתודות נפט וגז באזור "הלבנט" (ישראל, סוריה ולבנון). עורכי הסקר מעריכים כי עתודות הגז באזור הן בהיקף של כ-0.3 טריליון מטר מעוקב של גז טבעי בר השבה וכן כ-7.5 מיליארד חביות נפט. הדו"ח מציין שאלו מאגרי גז מהגדולים בעולם.
ערכם הכלכלי של מאגרים אלו נאמד בכ- 533 מיליארד דולר. הנחת העבודה המבוססת היא שמדינת ישראל חולשת על כ-40% מאזור זה, שערך מאגרי הגז המצויים בהם עומד על כ-033 מיליארד דולר. אומדנים אלו נתמכים גם בהערכות העדכניות של חברת נובל אנרג'י (יוני 2010), השותפה לקידוחים בשדות "מארי" (ים תטיס), "תמר", "דלית" ו"לוויתן".
מדובר בסכומים אדירים ובלתי נתפסים, שבניהול נכון יכולים להביא, כאמור לעיל, למהפכה של ממש בדרכה של מדינת ישראל ולשדרוג דרמטי של תשתיות החינוך, הבריאות, הרווחה, התעסוקה, הפנסיה, הדיור, הכבישים, התחבורה הציבורית ועוד.
5
התמלוגים והמיסים בישראל, הנמוכים בעולם
על-פי חוק הנפט המיושן משנת 1952, אשר מזה שנים שחברות האנרגיה מטרפדות באופן קבוע את תיקונו, ימשיך חלקה של מדינת ישראל מההכנסות על הפקת גז טבעי ונפט, להיות מהנמוכים בעולם ולעמוד רק על כ- 22% בלבד (חברות האנרגיה נדרשות לשלם למדינה תמלוגים בשיעור של 12.5% מכמות הגז או הנפט שהפיקו. לאור ההטבות השונות, הן משלמות למעשה תמלוגים בשווי 77% מההכנסות; לכך נוסף מס חברות בשיעור של 25% מהרווחים – שהוא למעשה כ-70% מההכנסות). הטענה שהושמעה לאחרונה, לפיה חלקה של המדינה בהכנסות מהפקת גז ונפט עומד על 40.1% אינה מדויקת, מכיוון שנתון זה כולל גם את שיעור המע"מ והבלו על דלק, שאינם קשורים לעניין חלוקת הרווח בין הממשלה ובין החברות המפיקות,, וממילא חלים גם על נפט וגז מיובאים. ההכנסה לחברות מקידוחים אלו, היא הגבוהה ביותר בעולם ובפער עצום על-פני חברות אנרגיה במדינות אחרות, ועומדת על כ- 43%. היתרה, בסך של כ-16% הינה הוצאות של חברות האנרגיה.
הטבות מס מפליגות בגין "פחת" וירטואלי
בנוסף לשיעור התמלוגים הנמוך נהנות החברות משתי הטבות מפליגות בתקנות מס ההכנסה. החברות יכולות לקזז את ההוצאות שהיו להן בחיפושי הנפט או הגז מתשלום המס השנתי שלהן, ובכך, מסבסדת המדינה בפועל את החיפושים. ההטבה השנייה שמקבלות החברות היא מס חברות מופחת בגין ניכוי "אזילה", פטנט ישראלי ייחודי המגדיר סוג של "פחת" וירטואלי - שלא קיים בפועל - על כמויות גדולות של הגז והנפט המופקים.
המאבק הציבורי שלנו אינו בהכרח רק על גובה "התמלוגים" מהפקת הגז הטבעי והנפט, אלא על חלקה של המדינה בסך ההכנסות המתקבלות מהפקת אוצרות טבע אלה, מכאן ואילך – בין אם בתמלוגים,מיסים או היטלים אחרים.
כמה יקבל הציבור על-פי החוק הארכאי עליו מגנות חברות האנרגיה בחירוף נפש?
על פי ההנחה הרווחת בקרב מומחים בעולם, ביניהם גם המכון הגיאולוגי האמריקאי (USGS), שווי הגז בחופי ישראל עומד על 033 מיליארד דולר.
במצב הנוכחי8 על-פי רמת התמלוגים והמסים הישירים הנהוגים כיום, רובו ככולו של העושר האגדי, בסך 223 מיליארד דולר, יינתן על-ידי המדינה לחברות הפרטיות, ורק מיעוטו לציבור.
אילו חברות האנרגיה לא היו מצליחות לטרפד את יוזמת הממשלה בשנת 82332 לו הייתה מאשרת הכנסת בשנת 2002 את החלטת הממשלה להעביר עד 60% מרווחי חברות האנרגיה לקופת המדינה, היה הציבור מקבל כ- 233 מיליארד דולר והחברות הפרטיות היו
מסתפקות בכ- 733 מיליארד דולר.
כאשר יאומץ המודל החדש8 כאשר יאומץ בארץ מודל חלוקת הרווחים אותו אנו מציעים (המבוסס על עקרונות המודל הנורבגי) - יקבל הציבור כ- 223 מיליארד דולר, והחברות המפיקות יקבלו כ- 43 מיליארד דולר, שהוא סכום מכובד, הוגן וראוי לכל הדעות.
6
סכום זה אותו יקבל הציבור בישראל, שהוא הבעלים של אוצרות הטבע הללו, שווה לפי 23 מהיקף הסיוע האמריקאי השנתי לישראל וכמעט כפול מהיקף הסיוע אותו החליט באחרונה האיחוד האירופי להקצות לפתרון המשבר ביוון המאיים על עתידה של אירופה כולה (150 מיליארד דולר).
כאמור, מדובר בסכומים אדירים ובלתי נתפסים, שבניהול נכון יכולים להביא למהפכה של ממש בדרכה של מדינת ישראל ולשדרוג דרמטי של תשתיות החינוך, הבריאות, הרווחה, התעסוקה, הפנסיה, הדיור, הכבישים, התחבורה הציבורית ועוד.
למי שייך האוצר הזה!?
למרות שחברות האנרגיה מתנהלות כאילו הגז והנפט הוא רכושן הפרטי - הרי שאין הדבר כך כלל ועיקר. די בעובדה שבעלי ה"רישיון" או "החזקה" משלמים למדינה 'תמלוגים', כדי להמחיש שהנכס נמצא בבעלות הציבור.
שר האוצר, יובל שטייניץ: "...כאן גילו משהו שקיים מקדמת דנא בארץ הזאת וזה שייך לתושביה... כל מה שמתחת לקרקע ומתחת למים. המשאבים האלה שייכים לכל האזרחים - ערבים, דרוזים, יהודים. לא יעלה על הדעת שמשאבי טבע במדינת ישראל - ולא משנה מי חשף אותם - אזרחי המדינה לא ייהנו מהם משמעותית על פי הסטנדרטים המקובלים בעולם המפותח". דה-מרקר, 2.7.2010.
ד"ר מימרן, הממונה על חיפושי הנפט והגז במשרד התשתיות: "הגז הוא של המדינה ". דה-מרקר, 6.62010.
7
אזרחי ישראל במקום האחרון
בהשוואה למדינות העולם
העובדות מדברות בעד עצמן! לקרוא ולא להאמין!
מבין מדינות העולם, נמצאים אזרחי ישראל עמוק בתחתית רשימת הנהנים מהכנסות אוצרות הטבע, ובהם גז טבעי ונפט, המופקים בתחומי מדינתם.
מרכז המחקר של הקונגרס האמריקאי (GAO), ומרכז המידע והמחקר של הכנסת (מ.מ.מ.) בחנו את חלקן של מדינות שונות בהכנסות מהפקת גז ונפט המופקים בתחומן, מתמלוגים ו/או ממיסים אחרים. מיקומה של ישראל בסוף הרשימה צורם לעין. חלקה של מדינת ישראל בהכנסות מנפט וגז טבעי נמוך בכל קנה מידה ומגיע לחצי ואף לשליש בלבד מהנהוג במדינות אחרות, כפי שניתן לראות בטבלה שלהלן:
_________________________________________________________________ )GAO( 84.2% נורבגיה . 85-87% (מ.מ.מ.)
)GAO( 79-82% )מצרים (ים 76-77% (מ.מ.מ.)
)GAO( 85-90% )יבשה( . 85-87% (מ.מ.מ.)
)GAO( 69-74% מלזיה תאילנד 69-74% (מ.מ.מ.) )GAO( 69-71% אינדונזיה )GAO( 61-69% הודו )GAO( 60.2% ברזיל פיליפינים 57-59% (מ.מ.מ.)
)GAO( 53-56% )אוסטרליה (ים
)GAO( 63-66% )יבשה( . (יבשה) 59-60% (מ.מ.מ.)
דרום אפריקה 52-54% (מ.מ.מ.) )GAO( 48-51% )ארה"ב (מים רדודים )GAO( 47-49% ארגנטינה
בריטניה 40% (מ.מ.מ.) ישראל 22% (מ.מ.מ.)
8
בעולם מעדכנים תמלוגים ומסים כל הזמן
רק בישראל לא השתנה דבר מזה 43 שנה
מדינות העולם משנות תדיר את חוקי המס, כדי לעדכן ולהתאים את גובה התמלוגים והמיסוי למציאות המשתנה, לגודל מאגרי המחצבים, ליחס המשתנה בין תנאי השוק, הסיכונים ומחיר המוצר. שינויים אלה תקפים לאלתר, גם על חוזים קיימים עם חברות קידוח והפקה הפועלות כבר בשטח:
בריטניה ונורבגיה שינו את החוקים והעלו באופן משמעותי את גובה התמלוגים והמיסים על גז ונפט, לאחר התגליות בים הצפוני בשנות השבעים והשמונים, והן ממשיכות לעשות זאת כמעשה שגרה אחת לכמה זמן במהלך 35 השנים האחרונות.
ברזיל עושה זאת כיום בעקבות תגלית הנפט הענקית מול חופיה. Canadian Oil את הפטור ממס שהייה על תאגידים מסוג 2006 קנדה ביטלה בסוף שנת
Royalty Trusts והחילה עליהם חבות מס כמו על חברות אחרות.
ממשלת אוסטרליה - מדינת שוק חופשי מערבית לכל דבר - החליטה לאחרונה (מאי 2010) להטיל "מס-על" בשיעור 40% על רווחים מופלגים (super profits) מעל לרווח הנורמטיבי של חברות המכרות באוסטרליה, בנימוק שהן נהנות מרווחים גבוהים עקב עליית מחירי העופרות בעולם. הממשלה הצהירה: "כך נוכל להניב רווחים גדולים ממשאבים ששייכים לכל תושבי אוסטרליה. המסים יסייעו לשפר את עמדתה הכלכלית של אוסטרליה ולהביא לשגשוג מתמשך". כאשר יכנס החוק לתוקף, הוא יחול על כולם, כולל בעלי רישיונות וזיכיונות הפקה ישנים הפועלים כבר בשטח. חברות הכרייה באוסטרליה מעריכות כי החוק החדש יגדיל את המס
האפקטיבי החל עליהן, מ-43% ל-57%. לעומת הנ"ל, משלמות החברות המפיקות גז ונפט בישראל רק 24% למדינה.
...ואצלנו? חברות האנרגיה מטרפדות בשיטתיות כל ניסיון לשנוי
בניגוד מוחלט לנהוג בכל מדינות העולם - המשנות את הסכמי חלוקת הרווחים עם חברות האנרגיה על פי צרכי המדינה אחת לכמה שנים - בישראל נשארו התמלוגים והמיסוי על הגז והנפט בדיוק ברמה שהייתה נהוגה לפני 60 שנה. חברות האנרגיה הפועלות כאן, מפעילות לחצים עצומים ומטרפדות כל ניסיון של המדינה לעדכן את העיוות ההיסטורי. משום כך קטן מאד חלקו של הציבור בישראל ברווחים מגז ונפט – לעומת חלקו הגדול בהרבה של הציבור במדינות העולם.
9
ללמוד מהעולם
מערכות משפטיות וכלכליות דומות. שתי המדינות הקימו חברות נפט לאומיות שנועדו להבטיח מעורבות של ממשלותיהן בפיתוח קידוחי הנפט שהתגלה
באותן שנים בים הצפוני ובהפקתו. בשנות השמונים חלה התפנית הגדולה, ושתי המדינות החליטו לנהל את משקי הנפט והגז שלהם בצורה שונה לחלוטין זו מזו.
בריטניה8 הגדלת רווחי תאגידים יחד עם הגדלת פערים בחברה
ממשלת בריטניה לא השכילה למנף את תגליות הנפט בים הצפוני לטובת ביסוס כלכלה בריטית יציבה ובת קיימא ושדרוג מערכות הרווחה לטובת אזרחיה. בראש מעייניה של ממשלת תאצ'ר הניאו-ליברלית (1979-1990) לא עמדו עניינים חברתיים או צמצום פערים, אלא אידיאולוגיה של הפרטה-בכל-מחיר.
תאצ'ר פירקה את חברת הנפט הלאומית (BNOC) ומכרה את חברת בריטיש-גז לתאגידים פרטיים. ברווחים מהנפט השתמשה הממשלה הבריטית כדי להפחית מסים לעשירים ולהגדיל את רווחי החברות הפרטיות – בעוד היא מקצצת בתמריצים לעבודה, פוגעת בשירותי הרווחה ומייצרת אבטלה למיליוני אזרחים.
נורבגיה8 כאשר שוק חופשי ומדינת רווחה משתלבים זה בזה
מודל ההצלחה הנורבגי - מול הכישלון הבריטי
בשנות הששים והשבעים פעלו בנורבגיה ובבריטניה
לעומת העיוורון של הממשלה השמרנית הבריטית באותן שנים, הקפידו ממשלות נורבגיה – השמרניות(!)
של דאגה לרווחת כלל הציבור, ועל
והסוציאל דמוקראטיות כאחת - על תפיסה פוליטית-חברתית
העיקרון
נחרצת שהנהנים העיקריים מגלוי אוצרות טבע חייבים להיות הבעלים החוקיים שלהם, שהם אזרחי
המדינה.
גם בתקופת תגליות הגז והנפט שהעשירו את קופתה, ניהלה נורבגיה מדיניות מאופקת, מתוכננת
בזהירות, מאוזנת ואחראית, המשלבת היטב כלכלה של שוק חופשי עם כלכלה של מדינת רווחה.
ממשלות הימין והשמאל בנורבגיה הוכיחו לעולם כי לא רק כי שאין סתירה בין השניים, אלא כי רק
באמצעות מדיניות כלכלית המשלבת את השניים - ניתן לנצל עד תום את היתרונות שבתגליות ענק של
אוצרות טבע, מבלי להכניס את המשק לסחרור הרסני.
נורבגיה שמרה באופן נחרץ על העיקרון שאוצרות הטבע שייכים לכל אזרחי המדינה. ואכן, רוב הרווחים
מהנפט והגז בים הצפוני מגיעים לציבור הנורבגי – ולא לחברות הנפט הפרטיות. חברות הנפט מעבירות
87% (!!!) מרווחיהן לקופה הציבורית, תמורת הזכות לקדוח ולהפיק נפט וגז, ועדיין להרוויח מכך באופן
הוגן ומשתלם מאד.
לאחר ששדרגה באופן דרמטי את מערכות החינוך, הבריאות, הרווחה, והפנסיה שלה, הפקידה הממשלה
). כל עוד
The Government Pension Fund - Global
יותר מ-90% מרווחי הנפט והגז בקרן הון לאומית (
מפיקים מאגרי הנפט והגז הנורבגיים רווחים נאים - משקיעה הקרן אך ורק בחו"ל ומרווחיה נהנים כל
תושבי המדינה.
10
השקעות הקרן בתוך נורבגיה יחלו רק כאשר יאזלו מאגרי הנפט והגז. כך נמנעה המלכודת האינפלציונית
שפגעה ברב המדינות האחרות העתירות במשאבי אנרגיה. הקרן הממשלתית הנורבגית היא היום
מהגדולות בעולם (כ-460 מיליארד דולר).
ממדינה ענייה לאחת המדינות העשירות בעולם
ממדינת דייגים ענייה, הפכה נורבגיה לאחת המדינות העשירות בעולם ולמדינת רווחה משגשת. נורבגיה
היא מיצואניות הנפט הגדולות בעולם, וכמעט היחידה מביניהן שהצליחה להמנע מסחרור הרסני של
המשק כתוצאה מניהול כושל של ההכנסות העצומות מאוצרות הטבע. במקביל לגאות בסקטור הנפט -
שהוסיף עשרות אלפי מקומות עבודה למשק - צמחו בה גם סקטורים אחרים שימשיכו לייצר צמיחה
כלכלית גם כאשר ההכנסות מהפקת הנפט תפסקנה.
בניגוד מוחלט לדוקטרינות המקובלות ברוב בתי הספר למנהל עסקים במערב ואצל אילי הון רבים גם
בישראל, הרי שאזרחי נורבגיה יוצאים נשכרים מאד מהגישה החסכנית והזהירה של ממשלותיהם הצופות
כל הזמן אל העתיד - גם כאשר הם משלמים מס הכנסה גבוה, וגם כאשר מחירי הבנזין בתחנות הדלק
שלהם גבוהים במיוחד.
אדרבא, בזכות מדיניות כלכלית מפוקחת, מאופקת ומאוזנת, הפכה נורבגיה לאחת המדינות המובילות
בעולם באיכות חיים לכלל אזרחיה ובחלוקת ההכנסה השוויונית שלה. היא נמצאת במקום הראשון במדד
הפיתוח האנושי, במקום שלישי בעולם בתמ"ג לנפש (53,451 $), במקום חמישי בעולם במדד ג'יני,
האבטלה בה מזערית (פחות מ-2%) והעוני כמעט ואינו ידוע.
הכנסת חייבת ללמוד מהמודל הנורבגי ומהיפוכו הבריטי
המודל הנורבגי הוא ההוכחה הנחרצת לכך שהפתרון למניעת אסונות כלכליים בעת מציאת קרן שפע, הוא
גם הפתרון שלטובת כלל הציבור ולאו דווקא רק לטובת בעלי ההון. ההשוואה המתבקשת בין המדיניות
הבריטית והנורבגית - חייבת לשמש את הממשלה ואת הכנסת בישראל, בבואן להכריע במדיניות
האנרגיה, לאחר שנים של מחדלים והזנחה ורגע לפני שיהיה מאוחר מידי.
בכל מדדי איכות החיים, מדורגת נורבגיה גבוה הרבה יותר מבריטניה. הפער העצום בין שתי המדינות,
שהחלו יחד את עידן תגליות הגז והנפט בים הצפוני, ימשיך ויגדל כל עוד ימשיכו הבריטים לקדש את
התאגידים על חשבון האזרחים ואילו הנורבגים ימשיכו להציב בראש סדרי העדיפויות שלהם את רווחת
האזרח.
11
הסכנה הגדולה
בצד הסיכוי הגדול, טומן בחובו גלוי גז ונפט בכמויות גדולות גם סכנה גדולה. סכנה זו עלולה להתממש במידה והמדינה אינה מאמצת מדיניות נכונה שתתמודד כראוי עם קרן השפע החדשה. במקרים רבים עד כה, גרמה הגאות הכלכלית שבאה בעקבות גלוי גז או נפט בכמויות גדולות, להרס התשתית הכלכלית במדינות רבות. בשנת 1977, הגדיר המגזין "אקונומיסט" את התופעה בכינוי "המחלה ההולנדית", לאחר שניתח את המשבר הנורא שעבר על הולנד בשנות הששים, עם גלוי הגז והנפט בים הצפוני.
בסוף שנות החמישים ותחילת שנות הששים של המאה הקודמת נתגלו בשטחה של הולנד בים הצפוני מאגרי גז עצומים. ממשלת הולנד לא נערכה כראוי למציאות החדשה, התנהלה בפזרנות ובחוסר אחריות וגרמה במו ידיה למשבר כלכלי גדול.
הגז הכניס לקופת האוצר ההולנדי כמויות גדולות של מטבע חוץ, שהביאו לעודף גדול במאזן התשלומים – שגרם לייסוף חד של המטבע ההולנדי (גילדן) ולפגיעה קשה בתעשייה המקומית. ליצואנים היה קשה יותר לייצא, וליצרנים המקומיים היה קשה יותר להתחרות ביבוא, בגלל הייסוף שהביא להוזלת סחורות היבוא. בנוסף, עלה השכר בענף הגז המתפתח במהירות רבה - וגרר עמו תוך זמן קצר עליות שכר גם בענפים האחרים במשק ההולנדי.
ייסוף המטבע והלחץ להעלאות השכר הפחית את רווחיותם של סקטורים שלמים במשק ההולנדי – אשר התקשו להעלות מחירים, בשל התחרות מול יצרנים ממדינות אחרות. כל אלה הקשו מאד על המשך קיומם של סקטורים רבים ועל המשך העסקתם של עובדים בסקטורים אלו. סקטורים אחרים במשק, העלו את השכר והעלו את המחירים.
כתוצאה מתהליכים אלו, החלו מפעלים רבים להצטמצם ולפטר עובדים. התעשייה ההולנדית נפגעה קשות, האבטלה התרחבה באופן משמעותי, האינפלציה צמחה, הריבית עלתה, ההשקעות נפגעו, החוב הציבורי התרחב, הפערים החברתיים החמירו והצמיחה ירדה באופן דרמטי.
חוסר היכולת של ממשלת הולנד באותן שנים להערך מבעוד מועד למציאות החדשה ולנהל באופן מושכל את המשאבים האדירים שהתגלו מול חופי המדינה, הביאו לשקיעת הכלכלה למשך שנים ארוכות.
מדינות עניות, כמו ניגריה וונצואלה, חוו בדרך הקשה את המשבר הכלכלי הנובע מהיעדר היערכות מתאימה ומניהול לא נכון של משאבי טבע בהם התברכו.
סימפטומים ראשונים של המחלה ההולנדית גם אצלנו
יש מבין הכלכלנים המזהירים כי הסימפטומים הראשונים של "המחלה ההולנדית" מתגלים כעת גם בישראל, ומקבלים ביטוי בין היתר גם בעלייה המסחררת במחירי הדיור בשנה האחרונה (2009-2010).
ההסבר לכך פשוט: גלוי שדות הגז בחופי ישראל בתחילת 2009 היא אחת הסיבות העיקריות לעליות בשווקי המניות בשנה האחרונה ולמצבו הנוח יחסית של המשק הישראלי. התגליות בשדה "תמר" הוכרזו
ישראל כבר נגועה במחלה ההולנדית
אבל עדיין לא מאוחר ליצור תפנית חיובית
משבר דומה, אך חמור אף יותר בהיקפו, התרחש בבריטניה בשנת 1980, אחרי גלוי הנפט בים הצפוני.
גם
12
ביום 18.1.2009, ובתוך שלושה חודשים בלבד, מינואר ועד תחילת אפריל 2009, עלה ערך השוק של החברות והשותפויות העוסקות בחיפושי גז ונפט, בבורסה ב-6.5 מיליארד ₪ (כ-1.6 מיליארד דולר).
כבר בתחילת אותה תקופה עלה ערך השוק של המניות במדד ת"א 100, בכ-64 מיליארד ₪, בעוד שבשאר הבורסות בעולם החלו העליות רק באמצע מרס 2009. העלייה בערך השוק של סקטור חיפושי הנפט והגז נמשכה במהלך השנה, ומסתכמת בכ-20 מיליארד ₪ (כ-5.2 מיליארד דולר) מתחילת 2009 ועד יוני 2010 (מועד כתיבת שורות אלה).
עדיין לא מאוחר להביא למפנה במשק ובחברה הישראלית
הגידול בעושר של המשקיעים בישראל, בהיקף עצום שכזה ובתקופה כה קצרה, משפיע על המשק הישראלי, והסיכון ללקות במחלה ההולנדית רק גדל. ייסוף בערך המטבע כתוצאה מיצוא מוגבר (או הקטנת היבוא) של הגז, יפגע בסופו של דבר גם ביצוא התעשייתי. במידה ותתעורר סוגיה זו יהיה צורך למצוא דרכים לפתרונה, למשל, להגדיל את הצריכה המקומית, או לנקוט בשיטה הנורבגית, כלומר, להקים קרן ממשלתית שתשקיע בחוכמה את רוב תקבולי הגז גם בשווקים העולמיים, ובכך תמתן משמעותית את הייסוף, ועדיין תאפשר למדינה להשתמש בחלק ניכר מהתקבולים באופן שוטף.
בדיוק משום כך, יש לפעול לאלתר להגדלת חלקה של המדינה בהכנסות הגז והנפט עד לרמה של 63%, ולהקמת קרן ממשלתית, שתנהל את רווחי הגז והנפט בריסון ובזהירות, כדוגמת המודל הנורווגי.
13
שלומיאליות שלטונית
עיוות שאין לו אח ורע בעולם – בחסות חוק בן 36 שנה, או8 אזלת ידן של הממשלות מול שלטון חברות האנרגיה
בראשית דרכה החליטה המדינה לחלק רישיונות קידוח והפקה בחינם (ללא מכרז וללא תמורה) , מתוך רצון לעודד יזמים לחיפושי נפט וגז בעידן בו איש לא האמין כי קיים סיכוי סביר לגלוי המשאב. המדינה גם העניקה הטבות מס נדיבות לעוסקים בחיפושי נפט וגז.
חוק הנפט שנחקק בשנת 1952 אך כמעט ולא שונה מאז, הסדיר את נושא חלוקת הרישיונות וקבע כי בעל חזקה בשטח הפקה חייב לשלם למדינה תמלוגים בשיעור של 12.5% בלבד (ששיעורם הריאלי הוא למעשה כ-11%) משווי הנפט או הגז המופק. החוק שיקף את המצב הגיאופוליטי של אותם ימים. מחיר חבית נפט היה נמוך בהרבה, הסיכונים הכלכליים בחיפושים וקידוחי נפט וגז בישראל היו גדולים מאד וכך גם עלויות ההפקה.
במשך שנים ארוכות, ועוד הרבה לפני שהתגלו מאגרי הגז העצומים מול חופי ישראל, טרפדו חברות האנרגיה את הניסיונות החוזרים ונשנים של ממשלות ישראל - לעדכן את חלקו של הציבור ברווחים על הפקות גז ונפט עתידיות. כעת, משנתגלו כמויות כה גדולות של גז טבעי, המצדיקות עדכון ברמת התמלוגים והמיסוי, כפי שנהוג בכל מדינות העולם, מגלגלים ברוני הגז עיניים וטוענים כי אין זה הוגן ש- "רק עכשיו המדינה נזכרת" לדרוש חלק גדול יותר ברווחים.
כך, נותרה ישראל המדינה היחידה בעולם בה נשארו התמלוגים והמיסוי על גז טבעי ונפט – ללא שנוי מזה 43 שנה!!!
שרי אנרגיה שפועלים בניגוד להחלטות ממשלה וקומץ חברי כנסת שנכנעים ללחץ עורכי הדין של ברוני הגז
מאז ומתמיד היו ממשלות ישראל מודעות להשלכות החמורות שעלולות להיווצר במידה והתמלוגים והמיסוי על הכנסות מהפקת גז טבעי ונפט, יישארו כה נמוכים – ובמיוחד בעידן של תגליות גדולות שהיה צפוי כבר לפני שנים.
מערכה ראשונה8
בחודש מרס 2001, יזמה הממשלה הצעה לשנוי חוק הנפט משנת 1952, כדי לאפשר עליה בגובה התמלוגים והמסים שתגבה המדינה מתגליות גז ונפט, כמקובל בכל העולם.
היוזמה הממשלתית באה בעקבות גלוי מצבורי גז בכמויות מסחריות מול חופי אשקלון והסביבה: "אור", "אשקלון", "נועה" ו-"גאזה-מארין", והרבה לפני שהתגלו מצבורי הגז העצומים "תמר", "דלית" ו-"לויתן" של השותפות בין חברת דלק-אנרגיה ונובל-אנרג'י (2009-2010).
בדיון שהתקיים בוועדת הכספים של הכנסת, אמר הממונה על התקציבים במשרד האוצר, אוהד מריאני: "...שוק הגז בישראל, הוא לא כפי שהיה. זה כבר לא רק חיפושים, ולא רק תקוות למצוא משהו. ...נמצאו מרבצים גדולים של גז. בכל העולם מקובל שיש התאמות מדי פעם. גם במקומות שבהם מפיקים נפט
14
www.israel-restart.com
www.israel-restart.com
במשך הרבה שנים כמו בים הצפוני ובמקומות אחרים יש התאמות של החוקים... שינוי מדיניות מקובל
בכל המקומות בעולם. ...זה צריך לקרות גם בישראל. זה קורה גם בענפים אחרים, גם במפעלים שלא קשורים למחצב שעל פי התפישה של כולם הוא רכוש המדינה. אפילו אדם שמקים מפעל ובנה תחשיבים מסוימים על רווחיות המפעל ועל כדאיות ההשקעה, צריך להביא בחשבון שלפעמים הממשלה מעלה מסים ולפעמים היא מורידה מסים - תלוי בצרכים הכלליים של הכנסות המדינה ובהעדפות".
אבל חברות האנרגיה, בהנהגת מנהלי חברת דלק-אנרגיה וסוללת עורכי הדין שהביאו לדיוני ועדת הכספים, הפעילו לחצים אדירים כדי למנוע שנוי בחוק - ואלה נשאו פרי. בניגוד מוחלט להחלטת הממשלה ולנימוקים הענייניים שהעלה משרד האוצר בוועדת הכספים, החליט שר התשתיות דאז, אביגדור ליברמן, לתמוך בעמדת חברות האנרגיה. ביוזמתו וביוזמת יושבי ראש ועדת הכספים באותה העת, ח"כ ישראל כץ וח"כ וייצמן שירי, הוסרה ההצעה מסדר היום.
מערכה שנייה8
שנה אחר כך, ביום 30.07.2002, החליטה ממשלת ישראל פעם נוספת לתקן את חוק הנפט. בין היתר כללה החלטת הממשלה את ביטול ההקלות במסים ובאגרות שניתנו לחברות האנרגיה, וכן הוספת היטל או מס פרוגרסיבי, בשיעור של עד 60% על הרווחים ממכירות, בנוסף למיסוי הרגיל, שיוטל על מפיקי נפט או גז טבעי.
בחודש נובמבר 2002, נתבקשה ועדת הכספים של הכנסת לאשר את הצעת החוק של הממשלה. נציג משרד האוצר, שאול צמח (היום מנכ"ל משרד התשתיות), הודיע לוועדה כי: "אנו מתכוונים שזה יחול על כל מי שיפיק נפט בתקופה שבה החוק יהיה בתוקף. לפי חוות הדעת המשפטיות שקיבלנו אין פה חקיקה רטרואקטיבית. החקיקה עברה את כל האישורים הנדרשים והיא תחול מהמועד שבו החוק ייכנס לתוקף".
המשנה ליועץ הממשלתי לממשלה באותה תקופה, עו"ד דוידה לחמן מסר, שתמכה בהחלטת הממשלה, אמרה: "סעיפים דומים נחקקו גם במדינות אחרות... אנשים קבלו נכסים מהמדינה, לקחו תעוזה וגייסו כספים על בסיס העובדה שאולי הם יגלו נפט. המדינה רשאית לשנות את שיטת המס
שלה בכל עת על הכנסות עתידיות. אף אחד לא פוגע בהכנסות שכבר הופקו... הנפט והגז באדמה הוא של כולנו. הם מצאו אותו... אבל אפילו בתורה ובגמרא יש הוראות מפורטות בעניין מציאה של רכוש הציבור ברשות הרבים. כל מדינה מתוקנת עשתה בדיוק את זה, ובחרה בשיטת מס מיוחדת לצורך מיסוי נפט וגז. אף מדינה לא הסתפקה בשיטה הישנה שלנו משנות החמישים, ואני לא מדברת על דרום אמריקה אלא על מדינות מתוקנות".
כמו קודמו בתפקיד, גם שר האנרגיה החדש, אפי איתם, פעל בניגוד להחלטת הממשלה אותה ייצג וביקש מוועדת הכספים לדחות את ההצעה. "אני מאד תמהה על דבריו של שר התשתיות שפונה לוועדה בניגוד לעמדת הממשלה ומבקש דברים שהם בניגוד להחלטת הממשלה", אמרה עו"ד לחמן מסר, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה בוועדה.
גם הפעם הפעילו חברות האנרגיה סוללה של עורכי דין וגם הפעם נפלה הצעת הממשלה. כל חמשת חברי ועדת הכספים שנכחו בישיבה הצביעו נגד ההצעה ובעד חברות האנרגיה (חברי הכנסת דאז אברהם פורז, אפרים סנה, נעמי חזן, אבשלום אבו וילן, יאיר פרץ). את כשלון הממשלה והכנסת לעביר את התיקון לחוק הנפט בשנת 2002, סיכמה עו"ד דוידה לחמן מסר: "אנחנו נופלים בכל פעם, לא כשמדובר בחוק הביטוח הלאומי. אנחנו נופלים בכל פעם כשמדובר במפיקי נפט, ולא בגלל שאנחנו לא צודקים".
15
מערכה שלישית ומכריעה8 זעקת הקוזאק הנגזל מעוררת את הציבור
בחודש מאי 2010, הכריז משרד האוצר פעם נוספת כי יפעל להעלאת חלקו של הציבור בהכנסות מהרווחים על הפקת גז ואף הקים לשם כך ועדה (ועדת ששינסקי). גם הפעם יוצאות חברות האנרגיה למתקפה בוטה כנגד הניסיון לתקן עוות היסטורי, לעשות צדק ולנהוג כמו המדינות המתוקנות בעולם.
בניגוד למאבקים הקודמים, היום כבר ברור שאכן יש מאגרי גז עצומים מול חופי ישראל ופוטנציאל הרווחים האסטרונומיים הופך אט אט למציאות מוחשית.
האיומים וזעקות השבר של "הקוזאק הנגזל" כבר ממלאים את המדורים הכלכליים, ובקרוב ימלאו שוב, גם את מסדרונות הכנסת. חברות האנרגיה ועורכי דינם סומכים על הזיכרון הקצר של הציבור, ומבכים מעל כל במה אפשרית על חוסר ההגינות בהתנהלות הממשלה שכביכול מתעוררת רק עכשיו, רק לאחר שהחברות עמלו ומצאו את הכמויות האדירות של הגז הטבעי – ודורשת לשנות את הסכמי חלוקת הרווחים.
עורכי הדין, הלוביסטים ויועצי התקשורת של חברות האנרגיה, מקווים שהציבור ישכח כיצד כבר לפני שמונה שנים, עוד הרבה לפני גלוי מאגרי הגז הגדולים מול חופי הארץ, ניסו ממשלות ישראל לתקן את הכללים המעוותים... וכיצד היו אלה חברות האנרגיה עצמן – שטרפדו באגרסיביות רבה כבר אז את המהלכים הצודקים.
הפעם גם הציבור יהיה שותף פעיל בתהליך, לא רק עורכי-דין ולוביסטים של חברות האנרגיה
פורום פעולה אזרחית יוצא למאבק ציבורי רחב, לתיקון היסטורי של חוק מעוות, שיעביר אל הקופה הציבורית את מירב הרווחים מהכנסות הגז הטבעי, ולהקמת מנגנונים שיבטיחו כי סכומי עתק אלו יופנו אך ורק ליצירת מפנה חיובי ומשמעותי - ערכי ומעשי - בדרכה של החברה הישראלית. הפעם לא מפקירים את פקידי האוצר, חברי הכנסת ושרי הממשלה ללחצים האימתניים של ברוני הגז.
פורום פעולה אזרחית קורא לממשלת ישראל ולכנסת ישראל לקבוע כי רוב הרווחים ממאגרי הגז הטבעי והנפט, בהיקף של עד 63%, ישולמו לאזרחי ישראל, ואילו חברות האנרגיה יקבלו כ-23% מהרווחים, שהם תמורה ראויה והוגנת על השקעותיהן. ברוח החלטת הממשלה משנת 2002 - אשר טורפדה אז בכנסת ע"י מסע לחצים אגרסיבי של חברות האנרגיה - קורא פורום פעולה אזרחית לכנסת ולממשלה,
לקבוע כי:
א. יוטל על מפיקי נפט וגז טבעי מס פרוגרסיבי מיוחד, בנוסף למסים קיימים אחרים, על רווחים ממכירת נפט או גז טבעי.
ב. יבוטלו ההקלות המיוחדות במסים ואגרות שניתנו לחברות האנרגיה, בגין רמת סיכונים גבוהה שכבר אינה קיימת, והמסים יושוו לאלה של חברות תעשייתיות רגילות.
16
ג. הקצאת זכויות חדשות תבוצע אך ורק במכרזים, ולא כפי שנעשה הדבר עד כה - במסירה ללא כל תמורה.
בנוסף, על ממשלת ישראל וכנסת ישראל להקים קרן לאומית אליה יוזרמו כל הכנסות המדינה מהפקת גז טבעי ונפט. קרן זו תהיה מעוגנת ומוגנת בחוק ותממן אך ורק תכניות מקיפות ומחייבות, שמטרתן יצירת מפנה חברתי-כלכלי בתחומי החינוך, הבריאות, הרווחה, התעסוקה, הדיור, ההשכלה הגבוהה, הסביבה והתשתיות.
זהו צעד ראשון וחיוני בדרך ליצירת שינוי עמוק ואף קיומי בחברה הישראלית.
עד כאן עקרי הדברים. צוות פורום פעולה אזרחית מודה לכם על תשומת הלב.
אתם מוזמנים לשאול
שאלות בכל היבט וסוגיה הקשורים בנושא המאבק, במדור "שאלות גולשים", או "תשובה לכל שאלה" שבאתר האינטרנט שלנו
צוות מומחים ישיב לשאלתכם באמצעות תשובה שתוצג במדורים הנ"ל.
אכן אחת מתקופות המפנה בהיסטוריה האנרגטית של מדינת ישראל. בתקופה שקדמה לתגליות הגז הגדולות תמר ולווייתן,התבססה הרגולציה במשק הגז על הוראות חוק הנפט משנת 1952 והתקנות מכוחו. רק לאחר שנתגלו מאגרי תמר ולוויתן נעשו מספר שינויים מהותיים במדיניות הממשלה ביחס לענף הנפט והגז ובפרט בנוגע לתחום המחקר הפיתוח וההפקה של גז טבעי. בשורה התחתונה, רגולציה ופיקוח הם עיקרו של העניין בנוגע לסוגייה של גז טבעי בישראל.
השבמחקשנייה לפני החיבור לאסדת הגז לוויתן, ורגע מהזרמה למצרים וירדן - יש למישהו ספק שמתווה הגז שקודם בממשלה היה המתווה הנכון? כמובן שאינו חף מטעויות, אבל בואו - מכירת הגז במחירים הידועים לכל לשכנותינו רגע לפני הירידה החדה במחירים המקומיים זה המפתח לכך שהדבר מצליח.
השבמחקצריך לעשות רגע סדר במה זו האנרגיה הזו שנקראת גז טבעי, ומי אחראי על ההוצאה לפועל של המעבר לאנרגיה הזאת במדינת ישראל. חברת דלק קידוחים, בראשות יוסי אבו, אחראית על מרבית מקורות הגז הטבעי בישראל משתמשת בגז טבעי- הדלק ה"סביבתי" ביותר מבין הדלקים המתכלים (דלקים מאובנים דוגמת פחם, סולר ומזוט). בעירתו מייצרת כמות זניחה יחסית של חלקיקים, תחמוצות גופרית, תחמוצות חנקן ודו-תחמוצת הפחמן.
השבמחקבנוסף, תחנות הכוח המופעלות על ידי גז טבעי מתאפיינות בניצולת גבוהה בהרבה מזו המתקיימת בתחנות המופעלות על ידי פחם, מזוט וסולר. מובן שמאחר שהגז הטבעי הוא כחול-לבן, לעומת הדלקים האחרים המיובאים ממרחק רב, העלויות הסביבתיות הכרוכות בשינועו נמוכות יותר. מסיבות אלו השימוש בגז טבעי לייצור חשמל תורם באופן ממשי לעליה באיכות האוויר בארץ.